| אי תשלום בגין עבודה בבחירות המקומיות |
נושא התלונה: |
| פארן גיא |
שם/כינוי: |
| יום שלישי 11 נובמבר 2008 |
תאריך האירוע: |
| אזור חיפה |
אזור: |
| חיפה |
סניף חברה: |
תיאור הבעיה:
ב11\11 נערכו הבחירות לרשות העיר חיפה ומסתמן שנסתיימו לטובת קדימה.
פעילים רבים עמלו רבות לשם הצלחת המפלגה במשימה והקדישו מזמנם, חלקם עשו זאת בהתנדבות ולחלקם הובטח שכר הולם.
שמי גיא פארן, עתודאי שנה אחרונה מתגורר בחיפה ועוסק בתחום יחסי הציבור מזה כמה שנים.
בספטמבר ניגשו אלי נציגי שתי המועמדים, האחד יונה יהב והשני, יעקב בורובסקי, בבקשה שאקח חלק בקמפיין בתפקידים פאזי-ניהוליים.
לאחר מחשבה מרובה החלטתי שכדאי לתמוך ביונה יהב, שכן הוא המועמד שחביב עלי באופן אישי (למרות ששיקול זה לא אמור לבוא בחשבון בעבודה כמו שלי), ולו סיכויי הניצחון הגדולים יותר מבין השניים ,לכן רב הסיכויים שלא נגיע לכדי מחדל ותירוצים בנוגע למשכורת משום שהמועמד הפסיד וכו'.
במוטיבציה רבה עבדתי לקידומו של יונה יהב, ואף החדרתי זאת לאלו שעבדו תחתי.
ביום הבחירות הגענו כ40 איש לעבודה במטה לפי "פקודה ישירה" מעו"ד אוסאמה וואקים-ראש המטה, ועבדנו כמו שצריך, לפי ההוראות שניתנו לנו.
לאחר הבחירות רובנו ישבנו וחיכינו במתח לשמוע מה יהיה הדין, שכן כולנו נכנסו לעובי הקורה.
לאחר שהתבשרנו על זכיית מפלגת קדימה בבחירות, כל שנשאר לנו הוא לחכות לשכר הצנוע שמגיע לנו.
נמסר לנו שכמו בכל עסק , המשכורות אמורות לצאת ב10 לחודש שלאחר מכן, וכך ישבנו וחיכינו ל12\10 בציפייה.
כמו שהסיפור נשמע התאכזבנו באותו היום כי לא מצאנו שום דבר מיוחד בתיבת הדואר.
למרות זאת נשארנו אופטימיים ונימקנו את המצב בזה שכיוון שהעשירי לחודש יצא ביום רביעי אז יכול להיות שנקבל את המכתבים ביום ראשון שלאחר מכן, בעקבות הפרוצדורות ברשות הדואר.
ביום ראשון לא היה לא צ'ק ולא מכתב. לאחר בירור עם גב' גלי סגל- אחראית הכספים מטעם המפלגה(שאגב מסתבר שימים שפורים לאחר הבחירות התפטרה בכלל...), עימה נוהל הדיווח על העבודה, נאמר כי כל ההוצאות מהבחירות נדחו ל17 לחודש וכן, כמו ילדים טובים ישבנו וחיכינו לאותו יום רביעי ושוב לא הגיע שום דבר ושוב תירצנו באותו תרוץ שזו אשמתה של רשות הדואר ונחכה לתחילת שבוע הבא.
כמו שניתן להבין לא מצאנו לא צ'ק ולא מכתב.
בשלב הזה יצרתי קשר עם גב' חדווה אלמוג, והיא אמרה שביום שני הצ'קים אמורים לצאת סופית, כלומר ה-12\22.
הזמן עבר חלף לו ולא נתקבלו שיקים או דיווח כלשהו.
לאחר "הצקות" חוזרות ונישנות מצידי קיבלתי "עידכונים" בדבר שיקים חדשים שיצאו לאור, כמובן שאף אחד מהם לא הגיע אלי או לעמיתי, וכך "עודכנתי" עוד מספר פעמים.
יום אחד פגשתי את הגברת חדווה אלמוג בקניון ושאלתי אותה שוב בדבר התעלומה וזאת חייכה ואמרה שבהמשך השבוע ישנה פגישה בנושא עם הנוגעים בדבר, לקראת הפגישה שלחתי להם בפקס את הרשימה הכוללת של כל אותם פעילים שלא קיבלו כסף. באמצע הפגישה התקשר אלי עו"ד אוסאמה וברר שוב את הפרטים, שמחתי להסביר לו וקיוותי שאולי הפעם יצא מזה סוף סוף משהו.
התאכזבתי שנית.
ביום ראשון בשבוע שעבר (15.3.09), בהתייעצות עם עו"ד, פקססנו מכתב סופי ללשכת ראש העיר בדרישה לתגובה הולמת בטווח הקצר ובאם זה לא יקרה, נפעל לצעדים משפטיים.
הופעתי לגלות שגם זה לא הרתיע אותם.
בסופו של יום אני מוצא את עצמי 5 חודשים לאחר מכן בלי כסף ועם המון כאב ראש מצד כל אותם 26 עובדים חיילים, שחתמו יום חופש ותלמידי בית ספר שתוהים מה עם כספם.
האירוניה היא שרוב הפעילים כולל אני חברי לכיתה מזה מעל 6 שנים, של אחיינו של מר. יונה יהב ומסתמן שגם זה לא מספיק נוגע ללבו.
למה צריך להגיע למצב הזה? למה צריך לאיים בשחרור הידיעה לתקשורת?
(בסה"כ נשלחו שלושה מכתבים בנושא ללשכת ראש העיר עם העתקים למרכז לתלונות הציבור בחיפה)
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
| תשלום החוב |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
