| עלבון צורב |
נושא התלונה: |
| יום שני 04 מרץ 2013 |
תאריך האירוע: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
| ה' באייר 10 תל אביב 62093 |
כתובת: |
| ביאליק רמת גן |
סניף חברה: |
תיאור הבעיה:
אני , משפחתי וחברי הרבים לקוחות קבועים ברשת קפה קפה. אנו נוהגים לפקוד באופן קבוע מס' סניפים באיזור המרכז ובעיקר את סניפי מרום נווה וביאליק בר"ג, אשר סמוכים למקום מגורינו.
אתמול בערב הגעתי עם שתיים מחברותי הטובות לסניף ביאליק בר"ג. ראשית עלי לציין כי במהלך הארוחה הבענו אי שביעות רצון מאחת המנות, אשר הוגשה לשולחננו באיחור, ועל כך פוצנו בשתייה חמה ע"ח הבית, ע"י האחראי במקום (אשר את שמו אינני יודעת).
בסיום הארוחה הוגש לשולחננו חשבון בסך 107 ש"ח. כיוון שהחלטנו (מסיבותינו שלנו) לשלם באשראי בלבד ולא במזומן ביקשתי מן המלצרית לחייב את כרטיס האשראי בסך של 120 ש"ח. זאת במטרה לכלול גם את דמי השירות בחשבון. כאשר הובהר לי כי לא נוכל לתת טיפ באשראי עזבנו את המסעדה וזאת מבלי להשאיר טיפ (שכן כנכתב לעיל , מסיבות אישיות הוחלט לא לשלם במזומן).
לתהדמתי הרבה ולתדהמת חברותי , יצאה אחרינו המלצרית לרחוב ביאליק בעודה צועקת מרחוק את המשפט הבא:
"הלוואי שהילדים שלכן יעבדו קשה כמו שאני עובדת וזה מה שהם יקבלו"
מזועזעת ופגועה עד עמקי נשמתי נכנסתי חזרה למקום וזאת במטרה לשאול לשמה של אותה מלצרית , על מנת שאוכל לפנות לשירות הלקוחות בעניין. בתגובה לשאלתי ענתה לי המלצרית: "קוראים לי חן פרס ואני אשמח מאוד שתגישי עלי תלונה" לצערי הרב , ברגע זה כבר לא יכולתי לשאת את העלבון ועל כן הרמתי את קולי, בפני כלל הסועדים, ובכעס רב שאלתי מדוע אני ראויה ליחס כזה ומדוע זכיתי לאמירה כזאת. מנהל המשמרת פנה אלי בכעס ואמר כי ניתן לסגור את העניין בצד וכי אני מפריע ללקוחות. נאלצתי להזכיר לו כי גם אני וחברותי הן לקוחות שלו וכי אינני חייבת דבר. חשבוני שולם במלואו. בשלב זה עברה השיחה לצעקות רמות הן מצידי והן מצידו. מנהל המשמרת דרש כי אסתלק מן המקום מיידית ואילו אני דרשתי שיסביר לי, בפני שאר הלקוחות, מדוע עלי לספוג עלבונות רק כיוון שלא השארתי טיפ. מן הראוי לידע את שאר לקוחות המקום כי במידה ויעזו לנהוג כמונו יזכו ליחס דומה.
בסופו של דבר עזבנו את המקום פגועות, מזועזעות והמומות. את העלבון הצורב שהרגשתי באותו הרגע לא אשכח כל חיי וכן לא את הטעם המר של אותה ארוחה אומללה, שהפכה ממפגש חברתי נעים לסיוט.
להזכירכם תשלום דמי שירות הינו זכות ולא חובה. אינני חייבת לתת טיפ לאותה חן פרס. אינני מעסיקה שלה ועל כן איני צריכה לשלם את משכורתה. חובתי היחידה היא בתשלום החשבון, אשר שולם במלואו.
כמו כן בהיותינו לקוחות קבועות ברשת אנו נוהגות תמיד להשאיר טיפ כאות הוקרה על השירות. היתה זו הפעם הראשונה שבה החלטנו לשלם באשראי ועל כן לא ניתן הטיפ. לא היתה מצידנו כל כוונה רעה וכל רצון לפגוע או לעלוב במלצרית , אשר על שירותה אנו מודות.
כמו כן גם אני וחברותי , כל אחת בתחומה היא, עובדות קשה מאוד ולא פחות קשה מהגברת חן. למסעדה הגענו לאחר יום עבודה ארוך ומתיש על מנת להתרענן קצת ולאסוף כוחות. כאשר אנו לא עובדות, אנו מגדלות שמונה ילדים וילדות נהדרים אשר אינם קשורים כלל לעניין דמי השירות של חן. אי לכך אינני רואה כל קשר או סיבה לערב אותם בדבר. כידוע אין דבר אהוב וחשוב להורה יותר מאשר ילדיו וצמרמורת עוברת בגופי כשאני נזכרת בדמותה של חן , על המדרכה בביאליק, צועקת לעברינו, בפני העוברים ושבים ברחוב. (לכן הרשתי לעצמי כמובן לצעוק בפני הלקוחות ולהחזיר באותה מטבע)
אני דורשת בכל תוקף לטפל בפנייתי בכובד ראש ולבדוק את העניין במהירות האפשרית.
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
| לבטל את החיוב בכרטיס האשראי ולפצות אותנו על עוגמת הנפש |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
