| שלילת סל שיקום במירמה |
נושא התלונה: |
| אזור ירושלים |
אזור: |
תיאור הבעיה:
בס"ד,
מדובר בבחור שהוא בנינו, היום בגיל 26.5,
בגיל , 5,6, עבר התעללות והשפלה, עת הגיעה עם הסעה מהגן הביתה, ואחד הילדים אמר לנהג שצריך להורידו במקום אחר,ואז הורידו לוואדי של השכונה, חיטט לו בדברים, ושלח אותו לבד לכביש, אנו שראינו שהבן מתבושש להגיע, יום שישי, ערב שבת, הפעלנו את המשטרה, ויחד עם המשטרה מצאנוהו הולך שפוף, חיבקנו אותו, ושמחנו איתו שנמצא, ולצערינו לא חשבנו בכלל לשאול מה קרה ולבדוק הנושא, והיינו צריכים להקים שערוריה.
בגיל 12 בערך, בבית ספר יסודי, קלטו את אופיו העדין, הרגיש הבשיין והמופנם, בקיצור גילו את חולשותיו, הכניסו אותו לשירותים מספר פעמים, חיטטו בגופו, נגעו באברי מינו, וגרמו לו להגיע לסיפוק מתוך השפלה והפחדה קבוצתית, ואז נתנו לו בהפחדה והשפלה לשתות את .... לא יכולה יותר להסביר,
צחקו עליו, ירקו עליו קיללו אותו והחשוב ביותר, אמרו לו שאסור לו לספר כלום, באחד המקרים המורה ראתה וידעה, וטייחה את הנושא...
בגיל 17 מסגרת בירושלים, בחור שהיה איתו במסגרת, התחבר אליו, אבל לאט לאט, היה מרביץ לו, הכניס לו אגרופים בפרצוף, שבר לו שניים, אנס אותו, וע=ביצוע בו מעשי סדום שהדעת לא סובלתם. לא ידענו, היינו כל כך בטוחים שהוא נמצא במקום טוב, אבל לאט לאט הפסיק לדבר, להתחיל להתפרץ בבית, לא הבנו מה קורה ? לא ידענו כל על בעיות נפש, מי חשב שהבן יעבור כאלה בעיות??? אבל אנו גרים בקהילה חמה ואוהבת, ושם יחד עם הבחורים הטובים, הוא סיפר להם את שעבר, ותבינו כל הזמן איימו עליו שאסור לו לספר ואף הניפו אולר בצווארו, ואז התפוצץ המסכן, אחד הבחורים יצא עימו למשטרה, אנו היינו בשוק בהלם, לא יכולנו להגיב, במשטרה, גם החוקר כמו הצרות שלנו, תקף אותו ושאל אותו בצורה נוראה שאתה מתבלבל ולא אחיד בעדותיך, ואכן, במקום לפתח זאת, משטרת הזדון סגרה את התיק מחוסר ראיות, גם אנו לאט לאט למדנו את הנושא, ואז אנו הלכנו לעו"ד בפרקליטות אבל שם כמה שהודענו, לא עזר כלום.
ובכן, מאחר ועברנו כל זה, עו"ד אחד הציע לנו לפנות לבטו"ל, ושם קבעו לבן נכות נפש, ואז היינו במשרד הבריאות וזכונו בסל שיקול, אלא שהבן היה כל כך בתור הטראומה, ואנו עדיין לא ידיענו כלום, והמעט שידענו היה כלום, ולא הבנו בכלל מי נגד מי, מרוב בלבלל, ובשלב מסויים קראו לנו משרד הבריאות, ואמרו לנו שהבן לא מדבר כנראה הוא אטיזים, מבלי לבדוק , להבין מה קורה, ואז העבירו אותנו לאוטיזים, וזה ממש לא מתאים, מאחר והבן לא יכל לדבר עקב הטראומה הנוראה ועקב האיומים, אבל אנו לא הבנו מה עושים איתנו, וקיבלנו את הענין, במקביל, פנינו לפסיכיאטר מקצועי ופרטי בעל שם, ולאחר כמה פגישות, אמר מה פתאם אוטיזים, אבל גם לא הבין מה קורה, מאחר ועדיין הבן לא סיפר הרבה וזאת לשון אמטה.
אבל כל המסגרות של האוטיזים לא מתאימות, וכן יש לנו אבחונים שאסור לשלבו במסגרות חריגות שנקבל את התוצאות ההפוכות מהצלחה. וכך קורה. אבל אנו שוב פנינו לפסיכיאטר, והוא שוב הבחן את הבן, והחליט, חברה עכשיו אני רואה, פוסט טראומה, ואנו מאמינים שאם היה מקביל את הטיפול הנכון לענין היה מתקדם, נכון להיום הוא בבית, כי המסגרת של האוטיזים לא מתאימה, ואנו מבקשים שמשרד הבריאות יחזיר לנו את סל שיקום, יפצה אותנו על כל הנזק שנגרם לנו כל השנים הללו, הבן היה יכול להנשא, ותראו איפה הוא נמצא, אנו חולים כבר. עייפים, מרוסקים, ולהם לא אכפת שאננים, ואנו רוצים שיתנו לנו עבורו לא מסגרת רגילה לנפגעי נפש, תוכנית פרטנית בדיוק כמו המלצות לגביו.
ועכשיו. לא לחכות עוד...
שני עורכי דין שאיננו מכירים, קבעו שאנו צודקים...
|
| ניזיקי נפש - בעית נפש, פוסט טראומה |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
