| משהו לקוי ומושחת במערכת המישפט |
נושא התלונה: |
| אזור השרון |
אזור: |
תיאור הבעיה:
16 אוקטובר 2010
ח' חשון תשע"א
לכל מאן דבעי
שמי יהודית רחמים, ת.ז: 22526859 גרושה + שלושה ילדים ומתגוררת בנתניה. בשנת 1997 לאחר עשר שנות נישואין המלוות מסכת התעללויות קשה של אלימות פיזית ומילולית, החלטתי לשים קץ לכל הסבל, והעזתי לראשונה להתלונן במשטרה על הבעל האלים רחמים רחמים ת.ז: 57704991 .
התחתנו בשנת 1987 כשאני בת 20 ילדה טובה ותמימה, מבית דתי (בני ברק) לאחר שרות לאומי. רחמים היה מבוגר ממני בשש שנים, הוא הגיע ממשפחה קשה (פרדס כץ). אביו ז"ל הגיע לארץ מעירק כאלמן עם שני ילדים, אותם פיזר במשפחות אומנה ולא ראה אותם במשך חייו. רחמים ואחותו גדלו בבית שבו האב התנהל באלימות כלפי האם והילדים. במהלך שנות נישואינו נהג רחמים, להכות אותי ואת הילדים ללא רחם. כשהיה מתרגז היה צועק משפיל ומקלל, גם בנוכחות הילדים, היה שובר חפצים, כלי בית וריהוט מכל הבא ליד. החיים בבית בצילו היו חיים של טרור ופחד הודבר התבטא בהתפתחות הילדים. מצד שני, רחמים דאג לבית גדול ומרווח, לאיכות חיים חומרית ברמת גבוהה מאד. אני לא יצאתי לעבוד אלא רק טיפלתי בילדים ובבית, וכמובן שדאג לי לעזרה של מבשלת ועוזרת במשך השבוע. כלוב של זהב.
כבר בהריון האחרון שלי הגעתי לבית החולים לאחר שהיכה אותי ובעט בי בבטן, לצערי, מאחר והייתי עם שני ילדים רכים בבית ובהריון מתקדם, פחדתי להתלונן נגדו למרות שבבית החולים נרשמה הסיבה לאשפוז, סרבתי להגיש תלונה מסודרת. חשבתי לתומי, כי עצם זה שזה נחשף בבית החולים,ירתיע אותו.
ביולי 1997 רחמים דחף אותי במדרגות הבית בנוכחות הילדים, נפלתי ונחבלתי, מיד נגשתי למשטרה להגיש תלונה, וחזרתי הביתה בליווי שוטר. השוטר הגיש לו צו הרחקה לשבוע. מיד עם קבלת הצו, אמרתי לי רחמים " אני הולך, אבל אני לא חוזר, אבל, הכל הולך ! " כך נעלמו עקבותיו למשך חמש שנים מבלי שהוא יוצר קשר עם ילדיו הקטינים: ש. בת שש, מ. בת ארבע וש. כבן שנה וחצי.
כתוצאה מהעלמותו, וללא יכולת השתכרות, מטופלת בשלושה ילדים קטנים, אבדתי את ביתי לאחר שלא עמדתי בתשלומי המשכנתא, ונזרקתי לרחוב. לא יכולתי למכור את הבית בשל היעלמותו, ובנוסף הוא יצר חובות רבים, בעקבותיהם עברתי הליך של פשיטת רגל בליווי הסיוע המשפטי. קבלתי הפטר בשנת 2001.
עד שנת 2001 הייתי מוכרת על ידי הרבנות בנתניה כאישה עגונה ללא זכויות על כל המשתמע מכך. חשוב לי לציין כי על אף שעברנו ילדי ואנוכי תקופה קשה ביותר של מצוקה כלכלית המשכתי לגדלם לתפארת, דאגתי לצרכיהם החומריים, הלימודיים והרגשיים.
בשנת 1998 קבלתי פסיקתא מזונות על סך 7600 ₪ בהעדרו. מיד עם קבלת הפסיקתא פתחתי תיק בהוצל"פ.
חוקרים פרטים התחקו על עקבותיו של רחמים, ולאחר חמש שנים איתרו אותו, היה קשה מאד לזהות אותו, ולבסוף קבלתי גט בכפיה במיידי. בדיעבד מסתבר שעל מנת להסוות את עקבותיו, בין היתר הוא שינה את שמו למאיר. בנוסף, רחמים אשר עבד במשך השנים כעצמאי בתחום הביוב, העביר את העסק על שם חברו, למרות שהוא הבעלים, הוא מרמה את המדינה בכך שאין לו חשבון בנק, והכסף שהוא מרוויח מעבודתו כעצמאי בביוב אינו רשום על שמו. את כל הנתונים העברתי לרשויות הם מודעים לנושא ומטפלים בכך.
החל מדצמבר 2002 רחמים חידש את קשריו עם ילדינו ובמשך חמש שנים היה דואג לצאת איתם למסעדות, מידי פעם היה קונה להם בגדים, דאג למחסורם מבחינה חומרית, אך לא שילם מזונות באופן סדיר ומבוקר על פי חוק. קבלתי התנהגות זאת בלית ברירה למען רגיעה ושלוות ילדי ולו זאת בלבד שישמר הקשר בין האב לילדיו.
בפברואר 2008 עמד תיק המזונות בהוצל"פ על סך 570,000 ₪, קרן+ הפרשים שהצטברו מביטוח לאומי על חוב מזונות שחייב היה החל משנת 1997. אז הובטח לי על ידו שאקבל בכל חודש סכום של 4,500 ₪ במהלך חצי שנה ולאחר מכן סכום של 500,000 לרכישת דירה, ובלבד שאסגור את תיק החוב נגדו, סירבתי להצעה זאת, ועמדתי בכל תוקף לקבל את הכסף שנקבע ע"י בית המשפט. הגרוש רחמים איבד את עשתונותיו, איים על חיי, השפיל אותי ואף טען שינתק את יחסיו עם ילדיו ולא ישלם אגורה, השתולל בתוך ביתי ושבר ריהוט. מניסיון העבר המר נכנעתי מתוך פחד גדול ללחצים שהופעלו עלי וסגרתי את תיק ההוצאה לפועל במקום להקפיאו. מחוסר ידע ופחד גדול.
כחודש לאחר סגירת תיק ההוצל"פ, רחמים הפר את ההסכם בינינו, והחל מחודש מאי 2008 פעלתי נמרצות לפתיחת התיק מחדש על ידי רשמת ההוצאה לפועל אונגר ביטון יפעת, מתוך כוונה להתחיל בהליכי גביית המזונות. מיד לאחר שקיבל את מסמכי התביעה, רחמים הגיש בקשה לסגירת התיק בטענת פרעתי, והמציא להוצל"פ קבלות על סך של 148,000 ₪ בגין הוצאות שונות, לפיהן מימן את צרכי הילדים. כאן ברצוני לצטט את דבריה הכתובים של הרשמת אונגר ביטון יפעת במסמך המצוי בידי : " מכל מקום גם לאחר שהחייב צירף אישורים כאלה או אחרים המעידים לכאורה על ביצוע התשלומים, אין הדבר יכול להביא לסגירת התיק שכן אין מדובר על פרעון החוב כולו או מרביתו, אלא לכל היותר על פירעון חלק קטן ממנו בלבד."
בתאריך 12.01.2010 גובהה החוב בתיק על 835,187 ₪. ממועד בקשת החייב לטענת פרעתי ועד היום לא שילם החייב מזונות ילדים כלל, לא יכולתי לנקוט בהליכים בשל טענת פרעתי המביאה לעיכוב הליכים כנגד החייב.כך יוצא , שלאורך כל התקופה מאז הפרת ההסכם ביננו (מאי 2008) ועד להיום, מעל לשנתיים מזונות הילדים אינם משולמים כלל. היום הגענו למצב של פת לחם בבית, אנחנו גרים בשכירות, או כל רכוש אחר, מאז העלמותו, מאשה בעלת אמצעים וחללא דאגות כלכליות הפכתי לפושטת רגל ומחוסרת כל.
למרות זאת, הדיון בטענת פרעתי התקיים בתאריך 16/11/2009 כאשר ההחלטה ניתנה ביום 4/9/10 – עיקוב הפסיקה במשך כעשרה חודשים הינו שערוריה של ממש.
לתדהמתי הרבה בהחלטתה פסקה השופטת שהיא קבלה בחלקה את טענת פרעתי של רחמים רחמים והשאירה סך של כ- 100,000 ₪ לזכותי, ובנוסף הטיל עלי הוצאות בית משפט בסך 3,000 ₪ + מע"מ. כאשר נגשתי לבית המשפט על מנת לקבל את המגיע לי ניצבתי בפני שוקת שבורה בראותי שהיתרה עומדת על 0 שקלים, כן אפס שקלים טבין ותקילין.
החלטת השופטת תמוהה, בעיקר לנוכח העובדה כי הומצאו לה כל הסמכים מביטוח לאומי המאשרים את גובהה החוב,היא קובלת ומעמידה את תמיהתה על כך שלא פעלתי כנגדו מספיק בהליכים. נשאלת השאלה: איך קרה הדבר הלא יאומן הזה? לא זאת בלבד שנעשה לי עוול בדין ונמחקו לי 700,000 ₪ , רחמים ממשיך לא לשלם את המזונות המגיעים לילדי. כיום הבן הצעיר בן חמש עשרה, וביתי בת עשרים חיילת הזכאית עדיין מדמי המזונות.
הגרוש רחמים רחמים ממשיך לאיים עלי שאפסיק לפעול בתיק, ולא אגיש ערעור, ובמידה שאמשיך, וכאן אני מצטטת את דבריו: " אני מכיר אנשים שלא יהיה שווה לך להתעסק איתם". על איום זה הגשתי תלונה במשטרת נתניה בתאריך 10.10.2010 ובנוסף דיווחתי על האיומים שהיו בשנת 2008 שבעקבותיהם נאלצתי לסגור את התיק.
אני מרגישה שנעשה חוסר צדק ועוול לי ולילדי שלמענם אני נאבקת. קשה לי להבין את הקלות הבלתי נסבלת כיצד רשמת ההוצאה לפועל מחקה בהינף יד את הכסף המגיע לילדיי, ואף הגדילה לעשות, שלמרות ההחלטה שאקבל סכום של 100,000, איני זכאית לדבר. בנוסף מדוע רחמים רחמים אינו משלם מזונות לילדי, שעל פי חוק זכאים לכך?
אני מבקשת את עזרתך עד אשר הצדק יצא לאור, ואחזור להאמין ברשויות המשפט והחוק של מדינתי ישראל.
בכבוד רב יהודית רחמים
רח' שיפר 2/15 נתניה
טלפון: 052-2725366
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
| נזק כספי עלבון ביזבוז זמן וחוסר צדק והכי פגיעה בקטינים |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
