| דרישה לתשלום לא הוגן ולא בזמן |
נושא התלונה: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
תיאור הבעיה:
שלום רב. בני שהה במעון נעמת בחולון ממרץ 2005 ועד סגירת השנה הנוכחית (אוגוסט 06) כלומר שנה וחצי. עם כניסתו לגן הגשנו בקשה להנחה עפ' הנהלים ואושר תשלום לגן בגובה 1000 ש"ח. בספטמבר 2005 נכנסה מנהלת חדשה לגן ושוב חזרנו על הפרוצדורה של הגשת הבקשה כולל תלושי משכורות וכו'. חשוב לציין כי לא ידוע לנו דבר על אייך מקבלים את ההחלטות ואייך מתנהל העניין אלא רק מילאנו טפסים וצרפנו מסמכים רלוונטים. עקב סחבת שהיתה במשרד העבודה, כך נאמר עי' המנהלת החדשה, היא לקחה על עצמה את העניין של בקשת ההנחה כדי להקל עלינו. ימים עברו ונאמר לנו על ידה שמאחר ולא היה שינוי בגובה המשכורות נמשיך לשלם את אותו הסכום 1000 ש"ח וכמובן אנחנו מאוד שמחנו. כל חודש בחודשו שילמנו את הסכום ואף זכינו לאמירה שהלוואי והיו עוד הורים כמונו שמסודרים ודואגים לשלם בזמן. השהות במעון נגמרה, המנהלת עזבה והילד עבר בספטמבר הנוכחי לגן עירייה. באופן תמוה, בערב חג סוכות מגיע לי מכתב מנעמת שמאחר ולא עזרו הפניות החוזרות והנשנות של המנהלת בדבר חוב לגן, הם פותחים נגדי בהליכים משפטיים. נצבר חוב של 2263 ש"ח. הייתי המומה, מיותר לציין שזו חוצפה לשלוח מכתב מאיים כזה בשבוע של חופש שאין מענה. כך התבשלתי כל השבוע עד שנגמר החג. לא הבנתי על מה מדובר, על איזה חוב, הרי שילמתי הכל כפי שצריך, אף אחד לא פנה אליי בכתב או בטלפון או פנים אל פנים. מאחר ולא היה ניתן להשיג אף אחד בהנהלה של נעמת בראשון לציון, פניתי למנהלת החדשה של הגן, הסברתי לה את הענין. היא בדקה בתיק ואכן אמרה שתמוה בעינייה שפונים אליי בגין חוב מאחר ואותו סכום של 1000 שח משולם למעלה מ12 חודשים תזכורת של פנייה להורים בגין חוב. מסתבר שההנחה לא אושרה לנו אבל שכחו ליידע אותנו שהיא לא אושרה. חיפשתי נואשות את החתומה על המכתב אלינו ועד שהגעתי אלייה שוחחתי עם מס' בכירות בנעמת ששירות יותר משפיל מזה לא יכולתי לקבל. בסופו של דבר שוחחתי עם כותבת המכתב שהיתה מאוד נחמדה. היא הסבירה שיוצא מכתב מסודר בדבר אישור הנחה או אי אישור. הסברתי לה שלא הגיע אליי מכתב מעולם, יתרה מזאת, מנהלת שהוסמכה עי' נעמת מבחינתי היא הסמכות העליונה והיא זו שביקשה לטפל בעניין ולא יידעה אותנו לגבי התשלום האמיתי. יוצא מכך שהסכום האמיתי לא נמסר, אף אחד מההנהלה של נעמת המחזיקה סוללה של מנהלי חשבונות לא טרח לעלות שמשולם סכום לא נכון, המנהלת עזבה ועתה פונים אליי לשלם כמה אלפי שקלים. מעבר לעובדה שאין ביכולתי לשלם את הכסף, פוטרתי מעבודתי והבית עובר טלטלות רציניות, האם זה מוסרי לעשות את זה? האם זה מוסרי להגיד לי טלפונית: "לא מעניין אותנו, לא מעניין אם המנהלת אמרה או לא אמרה, לא מעניין אם היינו צריכים לעלות על הבעיה או לא-את צריכה לשלם". אם היה נאמר לי בזמן השהות בגן הייתי מטפלת בעניין, אנחנו אנשים שלא צוברים חובות ובאותו מעמד הייתי מחליטה האם להשאיר את הילד או לערער על ההחלטה, אבל לא נאמר לי כלום. המנהלת ממשיכה לחיות את חייה ואני צריכה לסבול בגלל הטעות שלה. קשה מאוד גם לתפוס את החתומה על המכתב בגלל עבודתה העמוסה והיא יצרה קשר אבל משום מה הדברים זוחלים. משיחה בודדה שהתקיימה איתה, אירגון נעמת עומד על שלו לקבל את הכסף ולא מעניין אותו אייך התנהלו הדבר. אייך קורה דבר כזה שלא רק שלא נאמר לנו דבר במשך חודשים רבים אלא גם חודשיים אחרי שהילד עזב את הגן? התנהגו אליי בצורה משפילה ולא נאותה לאירגון הפועל לזכויותיהן של נשים ואמהות. בבקשה מה עליי לעשות? האם זה מוסרי לבקש מאדם תמורה שמלכתחילה לא ידע עליה? זה כמו לקנות רהיט בחנות ואחרי חודשים יוצרים קשר וטוענים שטעו במחיר ומבקשים שישלם יותר.
השאלה מי צריך לשלם על הטעות הזו? מבחינה עקרונית, אני עומדת על שלי שנעשה לי עוול ונגרמה לי עוגמת נפש. .
לתגובתכם המהירה מצפה. אני כבר ממוטטת מכל הסחבת הזו.
תודה מקרב לב
|
| עלבון, עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
