| נהג דיבר בגסות, לא עצר בתחנות, הפגין שרירות לב ואטימות |
נושא התלונה: |
| יום ראשון 24 יולי 2011 |
תאריך האירוע: |
| אזור השפלה |
אזור: |
תיאור הבעיה:
שלחתי לאגף התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, עד כה לא קיבלתי כל התייחסות, החלטתי לשטוח את התלונה דרכם.
פרטים: תאריך התקרית: 24/7/11| מטרופולין קו 269 | 19:15 מתחנה מרכזית באר שבע לכיוון תל אביב | תאור הנהג: שחום, רזה, קוקו אסוף לאחור, לטענתו קוראים קובי אך אולי הוא משקר לגבי השם | לוחית רישוי אוטובוס: 6370370 |
הנדון: התנהגות בוטה, ומשפילה של נהג מטרופולין, ודלוג על תחנות.
נסעתי, פעם ראשונה מבאר שבע ליבנה, ראיתי שהוא הגיע לתחנה מרכזית יבנה, ניגשתי אל הנהג לשאול האם הוא ממשיך לתוך רחוב הדרור, לא הבנתי מה הוא ענה לי, כיוון שהיו הרבה אנשים ואני כבדת שמיעה, והיה רדיו בקול רועש, לכן שיערתי שהתחנה הבאה תהיה קרובה.. ואולי ארד בתחנה הבאה אם אראה שהוא לא ממשיך ליבנה. לא שיערתי שהתחנה הבאה היא רק בצומת אזור (מס' תחנה 1007), תוך דילוג על תחנה במסעף השבענה. לא עצר לי בתחנה למרות שהיה תאורת "עוצר".
ההתנהלות של הנהג היתה מבהילה, מבחילה, רשעית, מהסוג להזיק, בשם "סמכות התפקיד".
לא הסכים בשם סמכות התפקיד לעצור בכל זאת במתחם התחנה, למרות שעדיין היה במתחם תחנה המרכזית ורק החל לנסוע ברוורס... וששוב אמרתי שיעצור לפני הרמזור, כשעוד היה בתחנה, עדיין סירב. כשהיה בכביש, היה מאוחר מדי שיעצור, והיה לו את התירוץ והגיבוי, שהוא לא יכול לעצור, ועשה עם הראש בתנועות לא- לא-לא, כמבסוט מעצמו, לפני כן לא היה לו את התירוץ למה לא לפתוח את הדלת, אך המשיך לנסוע...
1. דיבר בגסות, בשרירות ואטימות לב, למרות שבהתחלה הייתי מנומסת עד גבול התחינה, כי ידעתי שהוא יכול בשטח הזה עדיין לפתוח הדלת ובהתחשב במרחק נסיעה מיבנה- לאזור, ראוי כי יגמיש גבולות, זה היה עניין של רצון טוב ותו לא. החמיר יותר קדוש מהאפיפיור- לא רצה לפתוח הדלת בשם מחויבות אדוקה לתפקיד. ברור שהוא לא פעל בתום לב וכי היו לו כוונות זדון. במקרה הזה בהתחשב בדרך הארוכה מיבנה- לתחנה הבאה, באזור. + התנהגותו הברוטלית במהלך הנסיעה איששו את התחושה כי מדובר בנהג לא אדיב ושירותי כלפי לקוחות התחבורה של מטרופולין. ברור שהוא פעל נכון בשם החוק היבש.. ועדיין, אפשר היה ולא נשקפה כל סכנה, לעצור באותו הרגע במתחם התחנה ולא להמשיך לנסוע עד למעבר חציה, לכביש החוצה,שבאמת מאוחר מדי.
2. הכשיל וטרפד נסיון לפתוח את הדלת, כאשר החל נסוע ברוורס והיה עדיין במתחם התחנה,
3. במהלך כל הנסיעה לוותה בלעג, שמיעת מוזיקה בקולי קולות, אכל, שתה, אני בכיתי ישבתי במדרגות הקדמיות והייתי המומה מהדרך שהוא נוסע ,
4. דילג על תחנה נוספת במכוון (בתחנה מרכזית של יבנה לא רצה לפתוח הדלתות בשנית, במסעף השבענה לא עצר כלל- למרות שהיתה נורת "עוצר", ובהתחשב בעובדה שהייתי צמודה אליו, ישבתי במדרגות ליד הנהג בעודי בוכה והוא ידע שעלי לרדת בתחנה הקרובה. ורק בצומת אזור כשמישהו אחר גם היה אמור לרדת, הוא עצר וניצלתי את העצירה כדי לרדת מהאוטובוס גם כן),
5. בטרם ירדתי מהתחנה של צומת אזור, הטיח בי ברשעות וחיוך מרושע "חוצפנית" וחרץ לשוןו, קילל אותי בשקט בשקט וסינן "בת זונה" – וכל זאת בתגובה לכך שכאשר נעצר בתחנה של צומת אזור, שאלתי לשמו וביקשתי את פרטיו (ענה קובי, האם זה שמו האמיתי?) ניסיתי לצלמו להוכחה ותיעוד, אך ללא הצלחה כיוון שמיהר להסתיר את פניו, כמו כן החזיק ללי את היד, ורצה לקחת את הסלולרי שלי חרץ לשון, והיה מבסוט שהשאיר אותי באמצע שום מקום. הוא במהלך הנסיעה הפגין בוטות כנהנה מהעניין שאני בוכה הוא: אכל, שתה, השמיע רדיו בווליום חזק, היה מבסוט מכך שאני בוכה, במהלך הנסיעה, בעודי יושבת על המדרגות ליד הנהג כי פחדתי שאפספס תחנה, ומסתבר שדילג על תחנה, והגיע לצומת אזור.כאשר הייתי אמורה לרדת ביבנה – תחנה מרכזית.
6. לא ידעתי איך לחזור חזרה מאזור ליבנה- כיוון שלא היו אוטובוסים ונאלצתי לקחת מונית.
7. אני מגנה ומתעבת התנהגות כזו, אין כל מקום, אין כל סיבה, שנהג יפעל בצורה כזו בשרירות לב בשם התפקיד, ומעכירה את המוטיבציה להמשיך לנסוע בקו זה , כי חוששת מאוד מהנהג. עלי לנסוע לאונ' בן גוריון – מיבנה ולהפך. וישנו רק מסלול אחד וזה הקו הזה.
8. ניתן לכופף קצת את ההמלצה. במקרה שלי ללא עשה זאת אלא הפגין נוקשות יתר, וגרם לי למצוקה נפשית, נפשית ופחד.
מבקשת פיצוי על סגנון ההפחדה, היחס כלפיי, השרירותיות, הדילוג על 2 תחנות, ועל המונית שנאלצתי לקחת חזרה ליבנה.
|
| עלבון, גסות, עוגמת נפש, נזק כספי |
סוג הנזק : |
| החזר כספי על חזרה הביתה, ופיצוי על עלבון, גסות ועוגמת נפש. |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
