| איחור ויחס מזלזל |
נושא התלונה: |
| יום שישי 15 דצמבר 2006 |
תאריך האירוע: |
| אזור הדרום |
אזור: |
תיאור הבעיה:
לכבוד:
רכבת ישראל
מחלקת פניות ציבור
מכתב שני בעקבות חוסר תגובה
העתק:
אתר "תלונה"
"על הרציף" – תנועת נוסעי רכבת ישראל
הנידון:
דרישה לפיצוי בגין איחור ביום שישי 15/12/06
השתלשלות העניינים:
1. ביום שישי ה-15/12/06 התכוונתי לעלות עם אשתי לרכבת שיצאה מתחנת ב"ש-צפון לכיוון חיפה בשעה 11:36 והיתה אמורה להגיע לחוף הכרמל בשעה 14.05. בעקבות תקלה ברכבת שהיתה אמורה להגיע מתחנת ב"ש-מרכז, הוחלפה הרכבת לרכבת אחרת ולכן יצאנו מתחנת ב"ש-צפון בשעה 12.03 (עפ"י הרישום במחשבי הרכבת).
2. מספר דקות אחרי תחנת קרית גת נעצרה הרכבת בגלל תקלה בקטר. מרגע התקלה חיכינו באותו המקום קרוב לשעתיים כאשר כל הזמן הפקח מודיע שהתקלה תתוקן בתוך "דקות קצרות" (עפ"י דבריו). במשך הזמן שבו עמדנו הבנו שאנו עלולים לא להגיע עד כניסת השבת (16.05 בחיפה) ולכן ביקשנו מהפקח שידאגו מיד להביא אוטובוסים לכביש שעבר בסמוך למקום שבו עמדנו. הנהלת רכבת ישראל העדיפה לחסוך את עלות האוטובוסים לתחנת לוד, שבה היו רכבות חלופיות, ולחכות עד שהבעיה תתוקן תוך חוסר התחשבות בציבור הנוסעים, ובמיוחד בציבור שומרי השבת.
יש לציין שבמשך הזמן שבו הרכבת עמדה נסתמו כמעט כל תאי השירותים ברכבת, וכן הנוסעים נתקעו מספר שעות ללא מים.
3. בשעה 14.45 בערך הגיעה הרכבת עם קטר העזר לתחנת לוד. באותו זמן כבר לא היה ספק שאין באפשרותנו להגיע לביתנו עד כניסת השבת. אני ועוד מספר נוסעים שומרי שבת פנינו לפקח אבי שטרית שהיה במשרד מנהל התחנה בדרישה למונית שתסיע אותנו ישירות לחיפה.
הפקח שטרית התקשר לממונה עליו וקיבל אישור להזמין לנו מונית מחברת מוניות שעובדת עם הרכבת. באותו רגע נאמר לו שהמונית צריכה להגיע מיד. מסתבר שמי שהיה אחראי על הזמנת המונית לא הזדרז להזמין מונית ולכן חיכינו מחוץ לתחנת לוד מעל 25 דקות, עד שעה 15.20 ואז יצאנו עם המונית ועליה שלושה נוסעים לכיוון חיפה.
4. אני ירדתי מהמונית בחיפה בשעה 16.35 כאשר כניסת השבת היתה בשעה 16.05. לנוסע אחר שהיה איתי היו עוד מספר דקות נסיעה עד לבית שבו התארח בחיפה. בגלל האיחור לראשונה בחיי נסעתי ברכב בתוך השבת, לא הספקתי להדליק נרות חנוכה ואשתי לא הספיקה להדליק נרות שבת.
במחשבי הרכבת נרשם כי הרכבת הגיעה לתחנת חוף הכרמל בשעה 16.40, כלומר באיחור של 139 דקות.
מדוע לא הובאו אוטובוסים מיד ברגע התקלה בקטר או לפחות מספר דקות אחר כך?
זאת לא הפעם הראשונה שמתגלה תקלה כזאת ברכבת ישראל ועל הנהלת הרכבת היה לדאוג לקשר זמין ומיידי עם חברת אוטובוסים, ובמיוחד ביום שישי כאשר יש סכנה של איחור עד אחרי כניסת השבת.
בכל אופן, כמעט שעתיים שבהן עמדנו במקום אחד הן לכל הדעות זמן מספיק להביא אוטובוסים, לפחות עד תחנת לוד שהיתה סמוכה למקום שבו עצרנו.
הפעם הקודמת שבה נסעתי בקו ב"ש-חיפה היתה בתאריך 29.9.06. באותו יום שישי הרכבת אחרה ב-75 דקות ולכן הגעתי לחיפה סמוך מאוד לכניסת השבת.
ביום שישי האחרון, בגלל שמיהרתי להגיע לחיפה, בחרתי לנסוע ברכבת למרות המחיר היקר יותר. האם על ציבור הנוסעים להניח מראש שבדרך כלל אי אפשר לסמוך על רכבת ישראל? האם תמיד צריך להוסיף לזמן הכתוב בלוח שעה, שעתיים או יותר?
ביום ראשון בבוקר קיבלתי בתחנת חוף הכרמל שני כרטיסי פיצוי עקב "איחור של יותר משעה".
בעקבות הארוע החמור וחוסר האחריות וההתחשבות של הנהלת הרכבת אני דורש פיצוי משמעותי יותר על עוגמת הנפש שנגרמה לי ולאשתי בעקבות איחור של 139 דקות ונסיעה חצי שעה אחרי כניסת השבת.
|
| פיצוי כספי |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
