| השפלה פומבית ופגיעה בשמי הטוב ע"י נהג דן |
נושא התלונה: |
| יום שלישי 10 מרץ 2009 |
תאריך האירוע: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
תיאור הבעיה:
פרטי המקרה: ביום ג' ה10/03/09 בסביבות השעה 0800 עליתי על קו 60 בתחנת ביאלק ברמת גן לכיוון התחנה המרכזית החדשה בת"א.
הבאתי לנהג שטר של 100 שקלים ומטבע של חצי שקל. הוא השתהה עם העודף ולבסוף החזיר לי 90 שקלים בלבד. האיזור ליד הנהג היה עמוס והוא זירז אותי לשבת.חיפשתי מקום לשבת במהירות . כשהתיישבתי ספרתי שוב את העודף והבנתי שחסרים 5 שקלים. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי ( האוטובוס היה עמוס ואי אפשר היה לגשת לנהג) התראתי בפני הנהג שחסרים 5 שקלים מהעודף. התראה זו החלה מסכת של השפלות. הנהג התעצבן, דיבר אלי בזלזול רב ולא הסכים אפילו לשמוע על כך שחסר עודף בטענה שלא באתי אליו מספיק מהר. לא עזר גם כשאמרתי לו שלא היתה לי אפשרות לגשת אליו עד עכשיו. ביקשתי את הפרטים שלו כדי שאוכל לגשת למשרד ולקבל שם את העודף המגיע לי. הנהג התעצבן והחל לצעוק שאני "מאיימת עליו" למרות שדיברתי אליו בקור רוח וחזרתי באוזניו שוב ושוב שאין לי כוונה לאיים עליו רק לקבל את כספי בחזרה. הנהג צעק בקולי קולות באוטובוס בטענתו כי אני משקרת ומנסה לרמות אותו. לאחר מכן הוא הכריח אותי להראות לו את כל הדברים שלי לפתוח את השקיות כדי להוכיח שאני " לא מסתירה כסף" וגם לאחר שהחזיר את העודף הוסיף להשפיל וצעק עלי " אין לך שם כסף נוסף". הרגשתי נסערת מאוד מהיחס המזלזל ומההשפלה הציבורית שנגרמה לי בפומבי ( כל הויכוח התנהל מצד הנהג בגסות רוח ובצעקות, כאשר יכל להסתיים בשקט ובמהירות.). הדבר פגע ברגשותי, גרם לי לעוגמת נפש רבה וכיוון שנעשה בפומבי פגע בכבודי , ובשמי הטוב כשמדבריו השתמע בבהירות כי אני "גנבת".
הרגעתי את עצמי והלכתי להתלונן בנציב פניות הציבור בתחנה המרכזית בתל אביב.
שם חיכתה לי השפלה נוספת. אם הנהג התייחס אלי כאל גנבת ורמאית, הרי שמנהל המשמרת במקום התייחס אלי כבר כלהדיוטה גמורה. המנהל שמע את תלונתי כדרך אגב כאשר דיברתי עם הפקידה במקום. הפקידה לא רשמה את תלונתי למרות הסימפטיה שהביעה. דיברתי איתה ברוגע ולא בתקיפות כלל. לא נשאלתי כלל איזה מספר קו זה היה, איזה תחנה ולא ביקשו ממני שום פרטים כאלה או אחרים. היה ברור מההתחלה שהתלונה לא מעניינת אותם. מנהל המשמרת ישב מאחורי ולאחר שסיימתי את דברי החל להתקיף אותי בחומרה ולצעוק. הדברים שנאמרו היו " החובה שלך בתור נוסעת היא לבדוק את העודף מול הנהג. זה החובה שלך לא שלנו. בעיה שלך לא שלי"."את דיברת מספיק עכשיו תסתמי". כשאמרתי לו שבגלל תנאי הנסיעה והאוטובוס לא התאפשר לי לעשות זאת הוא רק הגביר את הטונים שלו והמשיך לצעוק . מנהל המשמרת לא הסכים לומר לי את שמו וגם לא את פרטי הנהג ויצאתי משם נסערת. אם היתי יודעת שיש לי מספר שניות מוגבל בו אני אמורה לספור את הכסף שלי ורק במקרה כזה אולי הנהג יתקן את טעותו ויחזיר לי את המגיע לי, לא היתי עולה על האוטובוס.נסיעה קצרה באוטובוס הפכה למסכת השפלות ולעוגמת נפש של יום שלם. האם זה סוג השירות שחברת דן רוצה להעניק לנוסעיה? להשפילם? לבזותם? לקרוא להם שקרנים רמאים ולבסוף עוד להמציא חובות הזויות שאף אחד לא שמע עליהם?
הטעות היתה של חברת דן אך אני זאת ששילמה עליה. הכי מקומם הוא "הכיסוי" שחברי דן הנאמנים אחד לשני מציבים. יחסם מול הלקוח הוא כשל חומה אחידה ומאוחדת שלא משנה מה יקרה " הלקוח תמיד טועה".
זילזול כזה לא ציפיתי לו במחלקת התלונות, שהתבררה כמחלקת קש.
הסיפור היה יכל להסתיים בצורה הרבה יותר נעימה חלקה ומהירה. חבל שלא כך קרה.
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
| פיצוי כספי ודיווח כיצד חברת דן טיפלה בנושא |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
