| לכל המתלוננים - האם אתם מכירים את הצד של מחלקי העיתונים לפני שאתם מתלוננים? |
נושא התלונה: |
| גשדג שי |
שם/כינוי: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
תיאור הבעיה:
אני מחלק עיתונים של ידיעות אחרונות. לא אזדהה מסיבות מובנות.
אגב גלישה נכנסתי לאתר זה, ובפרט לתחום חלוקת עיתונים, וחשכו עיני!
לידיעתכם, מחלק עיתונים מחלק בד"כ יותר מ150 עיתונים בלילה, על פני רדיוס שיכול להתפרס על כמה קילומטרים, הכוללים הליכה מרובה.
השכר שמתקבל אחרי קיזוז הוצאות ברכב ("המחושבים" בכאילו בתוך השכר) הוא אפסי. העבודה היא יום-יומית, 6 ימים בשבוע, ללא (!!!) שום אפשרות להיעדרות. היעדרות, אפילו חד פעמית = פיטורים מידיים, ללא פיצויים.
ולענייננו:
ישנן תלונות לגיטימיות לכאורה כמו: לא קיבלתי עיתון זה וזה. יש מקום לתלונות אלו, אבל צריך להבין שאם לא קיבלת עיתון מסוים, ב99% מהמקרים זה לא שהחליטו להוריד אותך מהקו, המחלק פשוט טעה, התבלבל, פספס. לגבי הטענה הכספית: כבר העירה אחת מהמתלוננות באתר ש"עיתונים בחינם אפשר לקבל בהמון מקומות, אבל אני רוצה את שלי עם הקפה של הבוקר" - זה נכון, עיתונים בחינם הם נפוצים מאוד. אם לא קיבלת עיתון בבוקר מסוים ונורא חשוב לך לקרוא את העיתון, חינמון "ישראל היום" זמין בשבילך בהרבה מקומות, שלא לדבר על האינטרנט. מפטרים אנשים בגלל מספר גבוה של תלונות, זו פרנסה.
אני רוצה להתייחס בעיקר לתלונות מהסוג השני.
"קיבלתי את העיתון ב6:30 ולא ב6:00 עם הקפה", "העיתון לא מגיע עטוף על הידית של הדלת כמו שביקשתי", "מחלק העיתונים עושה רעש כשהוא נכנס" -
פשוט גועל נפש.
עיתונים בהגדרה מחלקים עד השעה 7. רק מה, להרבה אנשים זה לא מספיק, הם רוצים להרגיש מלכים, לפחות כשהם קמים בבוקר. תלונות כמו "לא קיבלתי את העיתון בשש אפס אפס" הם לא רק בלתי אפשריות (המחלק לא יכול להתעופף, יש לו קו לעשות), הם גם גורמות להרבה עוגמת נפש ומתחים למחלקי העיתונים.
מסיבות שונות (חלקן מוצדקות יותר, חלקן פחות) רבים האנשים שמבקשים "עיתון עטוף". הבהרה: את העיתון עוטפים תמיד *רגע לפני* ששמים אותו במפתן הדלת, הוא לא מגיע ככה מהדפוס. לכן, אם העיתון מלוכלך/קרוע/מוכתם, ברוב המקרים אין למחלק שום אחריות על העניין, ככה העיתון הגיע אליו, עטיפה לא תעזור. שוב, תלונות רק גורמות להרבה עוגמת נפש וצעקות.
והטענה שזוכה בתואר המפוקפק: ההוכחה המיטבית לכך שכנראה אין גבול לאטימות: "המחלק עושה רעש שהוא נכנס". אתחיל בהסתייגות: יש מחלקים שעושים רעש בלתי פרופורציונלי, ולרוב אלה מחלקים חדשים שעם הזמן לומדים להשתתק. אבל, מניסיון שלי, רוב התלונות הם מרעשים סבירים לגמרי כמו סגירת דלת רגילה ע"י המנגנון שלה (!), הליכה וזריקת עיתון (מה ציפיתם? למחלק יש 150 עיתונים, להניח כל עיתון שבקומה שלישית בלי מעלית זה לא שפוי). אין ספק שאדם הגר בבניין בעל קומות ללא מעלית, צריך לקחת בחשבון שמחלק העיתונים יזרוק את העיתון לקומה שלישית. ישנן פתרונות: אטמי אוזניים, איטום טוב יותר. אני חוזר שוב: אין סיכוי שמחלק בעל 150 עיתונים יעלה לכל קומה שלישית ויניח את העיתון בשלווה, ובצאתו יסגור את הדלת לאט-לאט!
האבסורד הוא, שבדר"כ המתלוננים - הם אותם מתלוננים. מי שמתלונן, בד"כ, הוא בנפשו אדם מתלונן, ולכן הוא רוצה גם שהשליח יהיה בשקט, וגם שהעיתון יגיע ב6:00 בול. אין גבול לחוצפה.
לסיכום:
אם כל אחד מאיתנו יבין, שעצם זה שהוא משלם על שירות מסוים, לא אומר שנותן השירות הוא "עבד" שלו, וגם הוא יכול לטעות לפעמים - יהיה לכולנו הרבה יותר טוב.
הרי כל מי שרוצה להרגיש "מלך" הוא בעצמו "עבד" של מישהו אחר (זה לא משנה אם הוא שכיר או עצמאי, כל עוד יש לו לקוח). אם כולנו נתנהג אחד לשני כמו חברים, אף אחד לא יצטרך להרגיש כ"עבד", וממילא אף אחד לא יצטרך להעביד מישהו אחר.
עמכם הסליחה על אורך ההודעה, הנושא בנפשי.
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
| רגישות |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
