| זילות בנוסעים מצד אל על |
נושא התלונה: |
| יום שישי 14 אוקטובר 2011 |
תאריך האירוע: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
תיאור הבעיה:
תחילה פרטי הטיסה -
רומא לתל אביב,יום שישי 14/10, LY 5788.
זמן ההמראה המתוכנן 13:05
המקרה (תיאור טכני של השתלשלות האירועים)-
עלינו למטוס בזמן, והוא עשה דרכו למסלול ההמראה כמצופה.
אז נעמד בתור בין שלל המטוסים האחרים שממריאים וכעבור רבע שעה בערך, עשה לפתע את דרכו חזרה אל מקום החניה ליד הטרמינל (בלי שנדע מה סיבת העיקוב).
כעבור כעשרים דקות נוספות, אמר הקברניט שבגלל השבת, לא נספיק לנחות בזמן בארץ (לפני כניסתה) ולכן הטיסה מבוטלת ומחפשים לנו מלון ברומא לשבת, ואנחנו נחזור מחר בערב עם צאת השבת לארץ.
כעבור זמן מה, יצא הקברניט אל הנוסעים, עבר והסביר שבגלל השביתה ביוון, המסלול שלנו התארך, ומכאן שלא היינו מספיקים בזמן לנחות בארץ, ולאל על אסור לנחות אחרי כניסת שבת. כמו כן הוא ציין שהוא ידע מראש שכך יקרה (מלאי הדלק הותאם לטיסה הארוכה יותר), ואם שמעתי נכון, הוא אמר שגם הודיע על כך למי שצריך עוד לפני שעלינו על המטוס.
לאחר זמן נוסף, הוא הודיע שמחפשים לנו פתרון אחר, כלומר שכן נמריא, הדבר ידרוש עוד זמן. לפי מה ששמעתי מהנוסעים אל על וארקיע יעשו הסכם כלשהו שיאפשר למטוס להמריא תחת השם של ארקיע, ומכיוון שלארקיע מותר לנחות בשבת, נוכל להמריא. כך עברו להן עוד שעתיים בערך, עד שלבסוף קיבלנו אישור להמריא בשעה 16 וחצי, טיסה של שלוש שעות וחצי, כלומר נחתנו בשמונה בערב בארץ.
כלומר, סה"כ היינו במטוס שבע ורבע שעות במקום שלוש.
לכך יש להוסיף, שבטיסה לא הוגש מזון, והדיילים רק מכרו כריכים. כלומר, מי שלא היה לו את הכסף לקנות כריך (או לא הספיק מכיוון שהכמות לא הספיקה לכל הנוסעים) נשאר רעב במהלך כל שבע ורבע השעות הללו (גילוי נאות - אני לא קניתי כריך, ונשארתי רעב במהלך הטיסה).
תיאור יותר אישי למהלך העניינים -
כל ההתרחשות התנהלה כך שהצוות מנסה להרגיע את הנוסעים הזועמים (זועמים בצדק), ונראה היה שבמקום לחשוב קדימה ולהבין שיש כאן בעיה רצינית, הם ניסו לכבות שריפות ולעוור את הנוסעים בדבר גודל המחדל.
עוד כשחיכינו במטוס בנמל התעופה (כלומר 3 שעות ישבנו בתוך המטוס) הצענו לצוות שיירדו לנמל התעופה, וירכשו אוכל לנוסעים. הם כמובן סרבו ואמרו שאין להם את האמצעים וכדומה (או בגלל כשרות, לא בדיוק הבנתי) אני כבר לא זוכר מה התירוץ.
כמובן שגם אם מישהו היה רוצה לרדת מהמטוס לנמל התעופה כדי לרכוש לעצמו מזון, לא היה אפשר.
בפועל היינו כאסירים במטוס, נאלצים לחכות למי שאמור לעשות את העבודה שלו שיעשה אותה.
הקברניט אמר שהוא ידע מראש שכך יהיה, הרי השביתה ביוון לא התחילה היום. אז למה לא חשבו על כך מראש? למה היו צריכים להושיב אותנו במטוס במשך שלוש שעות לפני ההמראה, במקום להקדים את הטיסה או לדחות אותה?
נראה שיש כאן מקרה עצוב של זילות בחיי אדם. עוגמת נפש גדולה שמחשבה מראש היתה יכולה למנוע.
חופשה נהדרת באיטליה הסתיימה ביום של סיוט, שהיה קשה פיזית ונפשית.
|
| פיצוי כספי |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
