| איום ממנהל הטיסה באל על |
נושא התלונה: |
| כהן מעין |
שם/כינוי: |
| אזור ירושלים |
אזור: |
תיאור הבעיה:
זה המכתב ששלחתי לאלעל לגבי התנהגותו של מנהל השירות בטיסה. עדיין לא קיבלתי התייחסות הולמת למכתב:
לכל המעוניין באל על:
אנא קח/י את הזמן לקרוא את המכתב הזה ולטפל בו בהתאם.
בתאריך 20.04.2012 טסתי עם אל-על בטיסה 315 מתל אביב ללונדון. מערכת הבידור במושב שלי לא עבדה, ולאחר יותר משעתיים בו לא סידרו את התקלה פניתי לאחד הדיילים כדי לראות מה קורה עם זה והא ניסה לסדר את מערכת הבידור, וכשזה לא עבד הוא הציע לי לעבור למושב 49H (אני חושבת שזה היה המושב, ליד המעבר). עברתי לשם ואז האנשים שישבו לידי רצו לקנות משהו מעגלת הדיוטי-פרי. אני הייתי באמצע צפייה באחד הסרטים שהוקרן והדייל שמכר להם, יוסי פלס, נשען ישר מעלי, תוך פלישה לא מתחשבת לתוך המרחב האישי שלי- המרפק שלו היה כ10 ס"מ מהפנים שלי. נגעתי לו בעדינות במרפק, כדי שלא ימרפק אותי בפנים בטעות וכדי שאוכל להמשיך בצפייה בסרט. כשנגעתי לו במרפק עשיתי זאת בעדינות ואף חייכתי אליו. הוא הזיז את המרפק אך כמה שניות לאחר מכן הניח את זרועו על המושב מולי, כך שידו הייתה, שוב, מול המסך, ביקשתי ממנו שיזיז את היד והוא הזיז אותה. יוסי פלס סיים עם ההזמה של הזוג והלך, כעבור כמה דקות חזר, סימן לי להוריד את האוזניות ואמר לי, בצורה בוטה ובטון מאוד תקיף: "זה המושב שלך? מי אמר לך שאת יכולה לשבת פה?!?" הסברתי לו שהדייל הציע לי לעבור למושב הזה. הדרך בה דיבר אלי, הטון שלו ואפילו הדרך בה הגוף שלו היה מוטה כלפי עוררה בי תחושה עזה של חוסר נוחות. לא הבנתי למה הוא בחר לדבר אלי בטון כל כך מתנשא ומזלזל. הוא הלך וביקשתי מאחד הדיילות את שמו, היא שאלה למה והסברתי לה מה קרה, וביקשתי שלא תגיד לו שביקשתי את שמו, כדי שלא תהיה חוסר נעימות.
כעבור כמה דקות חזר אלי יוסי פלס והחל לומר לי דברים בסגנון: "את יודעת מי אני בכלל? את מעליבה איש ציבור! אני מחליט פה הכל, גם על המטוס וגם בשדה התעופה! הרבצת לי כדי שאזיז את היד! כולם פה עדים...." מאוד נבהלתי מההתנהגות והטון שלו והתחלתי לבכות, מרוב פחד ולחץ, ביקשתי ממנו שיעזוב אותי, הוא התעצבן עוד יותר ואמר: "אנשים עדים שצעקת עלי, שאמרת לי להסתלק..." מיותר לציין שלא הרמתי עליו את הקול אפילו פעם אחת, גם האנשים שישבו לידי נראו נדהמים ולא הבינו למה הוא תוקף אותי בצורה כזו. לאחר מכן הוא חזר שוב(!!!!!) ודרש לדעת באיזה מושב ישבתי ואיך קוראים לי, תוך רכינה מאיימת מעלי ופלישה חמורה לתוך המרחב האישי שלי, ניסיתי לקום כדי להתרחק ממנו אך השלט שמורה על חגירת החגורות היה מואר, ולא קמתי, מרוב פחד ובכי לא עניתי לו והוא אמר "את מסרבת למסור לי פרטים, את חושבת שאני לא יכול להשיג אותם בעצמי?!" לא עניתי לו והוא שוב הלך. האנשים שישבו לידי ניסו להרגיע אותי ואף נתנו לי את מספר הטלפון שלהם, על מנת שיוכלו לחזק את דברי, אם יהיה צורך בכך.
ההתנהגות של הדייל הייתה מתחת לכל ביקורת. הרגשתי מאוימת ומפוחדת, ברגע שנפתחו הדלתות נמלטתי מהר ככל יכולתי מהמטוס. בשדה התעופה הית'רו שאלתי עם מי אוכל לדבר, אך בגלל שהיה זה יום שישי נאמר לי שלא יהיה עם מי לדבר באותו היום.
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
