| מכתב שנשלח מזמן ומעולם לא נענה |
נושא התלונה: |
| אזור הצפון |
אזור: |
תיאור הבעיה:
לכבוד 28 פברואר 2005
מנהל מלונות אפריקה ישראל
א.ג. נכבדים
החלטנו לפנות אליכם למען ההגינות ובכדי לא להמנע מלהתארח אצלכם מבלי לומר לכם מדוע.
אנו חברי מועדון
PRIORITY CLUB
מאז שנת 1994. התארחנו במלונות הרשת בכל רחבי העולם לשביעות רצוננו המלאה.
לפני כשנתיים וחצי שבנו להתגורר בישראל.
במאי 2002 התארחנו במלונכם – קראון פלאזה באילת. התרשמנו כי השירותים והמתקנים במלון אינם תואמים מלון המדורג כ 5 כוכבים ואינו עונה על הצפייה בהתאם למחיר אותו שילמנו. ייחסנו את העובדה למצב הכלכלי אשר פקד את ישראל בכלל ואת ענף המלונאות בפרט.
בחודש פברואר 2004 הזמנו שני חדרים במלון קראון פלאזה בים המלח עבורנו ועבור ארבעת ילדנו. במועד ההזמנה שאלנו אם הבריכה מחוממת לטובת הילדים שאינם מורשים להשתמש בבריכת המינרלים הפנימית.
נעננו כי הבריכה מחוממת ואף צויינה בפניינו טמפרטורת המים (פרט שאיננו זוכרים כרגע).
בהגיענו למלון גילינו כי הבריכה אינה מחוממת ומימיה קפואים (אף לא בקירוב לאותה טמפרטורה אשר צויינה לפנינו) לאכזבת הילדים. בעקבות פניה למנהל התורן באותה המשמרת חוממו המים בבריכה והיו ראויים רק למחרת.
ילדנו פנו להעסיק את עצמם במועדון הילדים אשר התגלה כמוזנח דהוי וחסר אמצעים, הצעצועים היו שבורים או חלקיים.
למחרת, בבואנו לבריכה פנה בן זוגי לקבל מגבות, כאשר לקח 6 מגבות ננזף בחוצפה ובקולניות ע"י אחד העובדים שהיה מן הסתם אחראי על המגבות. גם ההסבר כי אנו 6 אורחים לא שינה את יחסו של העובד.
גם אחרי הצהריים כאשר שבנו לבריכה, ביקשנו 6 מגבות. עובדת אחרת אשר היתה שם אמרה לי "לוקחת לכל החבר'ה".
באופן כללי גם הפעם לא התרשמנו כי השירותים הלמו את המחיר. שוב בחרנו לא להתלונן למעט בנושא הבריכה.
ביולי 2004 חגגנו את יום הולדתו של בעלי והזמנו 3 חדרים במלון הולידיי אין טבריה.
כבר במסדרון המוביל אל החדרים נדהמנו לראות את השטיח מכוסה בצואת יונים והצחנה עזה. כאשר נכנסנו לחדרים מצאנו אותם מעופשים ועל החלונות קיני יונים הומות. בפניה לקבלה נאמר לנו כי אין אפשרות להחליף את החדרים מכיוון שאילו החדרים האחרונים וכי נאמר לנו בעת ההזמנה כי נקבל את החדרים האחרונים במלון, כאילו שאמירה כזאת מצדיקה ומאפשרת לארח אותנו ואת היונים בצוותא.
גם "חדרים אחרונים" חייבים להיות ראויים לארוח.
למחרת בבוקר התעוררנו כולנו מתגרדים ומכוסים בעקיצות גדולות וכואבות.
גם הפעם למרות שהבטחנו לעצמנו להתלונן, עיסוקי החיים וקוצר הזמן דחו את המשימה.
ביום חמישי האחרון 24 פברואר 2005 החלטנו לנסוע לים המלח ולתת הזדמנות נוספת למלונכם. התקשרתי למרכז ההזמנות והתעניינתי לגבי שישי-שבת, לילה אחד של ה- 25 פברואר.(היום למחרת)
המחיר שצויין בפני היה 855 ש"ח לחצי פנסיון לזוג, הפעם רק שנינו. לאחר שהסדרנו את נושא השמרטפות התקשרנו בבוקרו של יום שישי בכדי לבצע את ההזמנה. נדהמנו לשמוע כי עתה אותה הזמנה בדיוק תעלה לנו 1350 ש"ח. בהמשך השיחה קיבלנו הנחה ולבסוף היה המחיר 1135 ש"ח.
מכיוון שכבר הסדרנו את כל הסידורים והשתוקקנו לחופשה קצרה קיבלנו את ההצעה.
למרות נסיוננו הקודם הגענו אל המלון בגישה חיובית וסלחנית.
ראשית, לא היה בנמצא אף לא מקום חניה אחד, שהוא כשלעצמו דבר זניח אך מצטרף אל מסכת הארועים הבאה.
מיד עם ההרשמה נמסרו לידנו 2 כרטיסים למגבות ונאמר לנו ע"י פקידת הקבלה בטון תקיף וחד משמעי כי "אם תחסר ולו מגבת אחת אנו נחייב אתכם במחיר" (כן כך מילה במילה). נזופים ומאויימים התקבלנו למלונכם.
החדר שקיבלנו היה בלוי, המיני בר היה ריק, מעופש והעלה צחנה. שני ספלי הקפה אשר היו בפינה הקפה היו מלוכלכים בשאריות סוכר הדבוק לתחתיתם ובכתמים לא ברורים. בחדר האמבטיה היו שתי אריזות ניילון קטנות המכילות קרם גוף כלשהו וקופסה קטנה עם כובע רחצה. המגבות היו בלויות מכביסות ושימוש ולא היה שום דבר המצדיק מלון בדירוג המיוחס לו ובוודאי לא במחיר.
מכיוון שהובטחו לנו חלוקים בחדר פנינו לשירות ורק אז הובאו לחדרנו. גם החלוקים כמו המגבות היו בלויים קרועים ומזמן לא לבנים.
לבקשתנו להחליף את הספלים נשלחה עובדת לרחוץ אותם במי הכיור באמבטיה ללא סבון. (מישהו ניסה להתחכם?)
בבואנו להתקלח מצאנו כי במקום זרם מים סביר וחיוני למקלחת, היה שם איזשהו זרזיף קל וחלש.
בהגיענו אל הבריכה פנינו לבקש מגבות והצגנו את הכרטיסים אשר ברשותנו. לצערנו גילינו כי השירות וסבר הפנים לא השתפרו מאז ביקרונו הקודם מכיוון שאת פנינו קידמה עובדת חמורת סבר אשר שלפה 2 מגבות לא מקופלות מארגז גדול ופשוט השליכה אותן לעברנו. (האמינו לנו איננו מגזימים). כאשר חזרנו להשיב את המגבות סירבה אותה הגברת לקחת אותן מאיתנו והורתה לנו בתקיפות להשליך אותן אל הארגז אשר נמצא בצד השני הרחק ממנה.
בבריכה עצמה היו מעט מאוד משתכשכים מכיוון שגם הפעם היו מימיה קפואים.
בריכת הילדים היתה ריקה ממים אך בתוכה הונח סולם ,מסיבה לא ברורה, וכל חלקי המסנן אשר הוסרו מדפנותיה היו מפוזרים בתוכה, מפגע בטיחותי שלא לדבר על אסתטיקה.
את הספא היה בילתי אפשרי להשיג למרות שהתקשרנו פעמיים והשארנו לבקשתן את מספר הטלפון ומספר החדר שלנו. רק בסוף היום, כשכמעט ארזו את חפציהם הצלחתי להזמין טיפול ליום המחרת.
אם המלון בתפוסה מלאה כך צריך להיות גם הצוות.
ביום שבת לפני הצהריים, למרות תפוסתו המלאה, אירח המלון קבוצה גדולה של עובדי הרשת (מרכז הזמנות) לארוע פרטי ברחבת הבריכה והחוף הכולל מוסיקה, שימוש במערכת הקול וארוחת צהריים. עתה הפכה ההמולה בילתי נסבלת והנסיון למצוא כסא נח לבילתי אפשרי.
החלטנו לפנות למזנון ולהזמין שתיה קלה וקפה. לצערנו המזנון בבריכה היה סגור ולכן פנינו אל הלובי. בקפה הלובי סירבו לארח אותנו מאחר והיינו שניינו עטויים בחלוקים. לפיכך נאלצנו לעלות לחדרנו להתלבש ולשוב ללובי לשתיית הקפה.
פרט לזאת עלינו לציין כי מסעדת המלון היתה מצויינת, האוכל היה מגוון וטעים, שירות העובדים היה מקצועי ואדיב למרות העומס בשעת הסעודה. כמו כן מרכז השירות היה אדיב והגיב במהירות וביעילות לפניתנו.
לסיכום: בכל השנים בהם היינו חברים במועדון נהנינו תמיד מיחס מועדף ומפנק בכל מלונות הולידיי אין בעולם, כמעט תמיד שודרגו חדרינו לטובים ביותר, כן גם בקראון פלאזה בניו יורק התארחנו באחת מהסוויטות היפות, ההנחות היו נדיבות ותמיד מצאו את הדרך להביע כלפינו נאמנות כפי שהפגנו אנו במשך השנים.
לעומת זאת בכל ביקורנו במלונותיכם – לפחות 5 פעמים בשניים וחצי האחרונות – זכינו ליחס אדיש ומזלזל גם כאורחים מן השורה שלא לדבר על חברי מועדון ותיקים.
האפשרות כחברים לקבל 10% הנחה ממחירי הארוח ניתנת לכל דיכפין בין אם חבר בין אם לאו, מעולם לא שודרגו חדרנו גם אם המלון לא היה מלא, גם את סלסלת הפירות משגרים לרוב האורחים. בקיצור, באף אחד מביקורנו לא קיבלנו את הרושם שמישהו מעריך את העובדה שנשארנו נאמנים ובחרנו בכם גם כשהייתם יקרים יותר ומוצלחים פחות.
פניתנו אליכם אינה בכדי לתבוע, לקבל או לבקש פיצוי או תמורה, פשוט חשבנו לנכון לספר להסביר ולידע. אנו מקווים שתקחו את מכתבנו לתשומת ליבכם וביום מן הימים נוכל לשוב ולהנות משהייה במלונותיכם כשם שנמשיך להנות מהרשת בחו"ל.
שלא מתוך בחירה אנו נפרדים ממלונות הולידיי אין בישראל.
בברכה
|
|
|
|
|
