| עבודה נדרשת לאחר שירות צבאי מלא. |
נושא התלונה: |
| יום ראשון 30 ינואר 2011 |
תאריך האירוע: |
| אזור הצפון |
אזור: |
תיאור הבעיה:
שלום רב, בדצמבר 2005 התגייסתי לשירות חובה בצה"ל, בתחילת גיוסי עברתי הכשרת לוחם ביחידת שלדג של חיל האוויר. עברתי טירונות עם גדוד הנח"ל בגדוד 932 למשך שלושה חודשים, משם המשכתי את טירונות היחידה והמסלול להכשרת הלוחם ביחידת שלדג של חיל האוויר. לאחר שנה ועשרה חודשה בעקבות שלושה פציעות בברך ובעקבות כך שני ניתוחים. חרף הפציעה המשכתי את דרכי בצבא לאחר מנוחה קצרה ונחישות ארוכה להמשך שירות משמעותי ומועיל בצה"ל. המשכתי את דרכי ביחידה הלוחמת 504 של חיל המודיעין ולאחר תקופה של שישה חודשים בה החלמתי מהפציעה ברמה שמאפשרת לי להיות לוחם חי"ר המשכתי את דרכי ליחידת שועלי שמשון. סיירת גבעתי. בסיירת גבעתי שמשתי מפקד להכשרת לוחמים, קצין הסוואה (אחראי על ציוד ההסוואה ביחידה ואחרי על בניית תכניות לעתיד היחידה כולל הכשרות לוחמים, מפקדים, קצינים וחיילים במסלול) וכן, לוחם מן המניין בצוות הלוחמים נובמבר 05 של הסיירת. בדצמבר 2008 השתחררתי משירות חובה בצה"ל ויצאתי לאזרחות. כמו אזרחים רבים עמדתי בפני הדילמה לאן פני מועדות. רב חבריי לצבא ולספסל הלימודים כבר תכננו את מסלול טיולם להודו, דרום אמריקה ועוד מקומות מופלאים. למרות הרצון הרב להשיל את המדים ולהשתרר מהמסגרת הנוקשה החלטתי ללכת ולהמשיך בדרך הערכים של צה"ל. נכנסתי לעבוד בכפר הנוער "נירים" שבבסותן הגליל.
כפר הנוער "נירים" הינו מוסד לנערים ונערות עבריינים, מכורים לסמים ואו לאלכוהול, נערים ונערות שעברו בחייהם התעללות מינית, נערים ונערות עם הפרעות נפשיות ועוד אין ספור סיפורים כמו אלו. במוסד זה הנערים עוברים תהליך שיקומי ארוך טווח של שלוש שנים. בו הם משתתפים בקבוצות תמיכה שונות כגון אנ. איי. N.A ( נרקומנים אנונימים), סדנאות טיפול, טיפולים פסיכולוגיים קבועים, עזרה לקבלת בגרות מלאה, ועזרה להמשך דרכם בחייהם הכוללת תחילה גיוס משמעותי לצה"ל.
לפי תקנון המשרד לביטוח לאומי עבודה זו נחשבת לעבודה נדרשת (מועדפת) לחיילים משוחררים מצה"ל. בנוסף, קולגה לעבודה שהשתחררה מצה"ל והחלה לעבוד במוסד זה קיבלה את המענק אליו היא זכאית.
לפי אתר האינטרנט של הביטוח לאומי www.btl.gov.il ולפי עלון לחייל שמחולק ביום השחרור ואף במשרדי המוסד לביטוח לאומי נכתב כך:
עבודה נדרשת:
- מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, לטיפול במשתמשים בסמים
- מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית
עבודה זו תוכר כעבודה נדרשת למי שהחל לעבוד ב-1 בספטמבר 2008 ואילך. מי שהחל לעבוד לפני 1 בספטמבר, יימנו לו חודשי העבודה הנדרשת מ-1 בספטמבר בלבד.
לפי החוק על החייל המשוחרר לעבוד כ150 יום בעבודה תקופה של שישה חודשים.
כשהגעתי לעבודה בכפר הנוער "נירים" מקום העבודה ואף המוסד לביטוח לאומי הכירו את המוסד כעבודה נדרשת. משך תקופת עבודתי בכפר הנוער עלה על שישה חודשים. למעשה עבודה במקום זה שנתיים בהן ליוויתי קבוצת נערים עם בעיות התמכרויות, בעיות התנהגות, בעיות רווחה ובעיות סוציאליות. העבודה כללה עבודה אינטנסיבית יום-יומית של 8 עד 15 שעות עבודה ביום. וכללה לילות, שבתות, וימי שטח ארוכים.
לאחר שנה בעבודתי בכפר הנוער "נירים" פניתי עם הטפסים המתאימים ותלושי המשכורות שנתנו לי למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את המענק המגיע לי. התשובה הייתה חד משמעית מבלי אפילו לבדוק זאת, שעבודה זו איננה מוכרת כעבודה נדרשת. בהמשך פניתי לבחירים יותר והטפסים הוגשו לממונים. ושוב דחייה. במשך חצי שנה בה נפגשתי רבות עם מר איוב חנא, הראש לביטוח לאומי בכרמיאל קיבלתי בעיקר טריקת דלתות ודחיות בלתי פוסקות. בנוסף פניתי לראש עיריית כרמיאל מר עדי אלדר והוא התעקש לדון שוב בתיק. ולאחר דיון ממשוך קיבלתי דחייה חוזרת בפעם השישית של ניסיונותיי.
חשוב להזכיר כי שותפתי לעבודה גברת ענת אופק הגישה את הבקשה בנהרייה ובקשתה נענתה כחיובית במהרה. בנוסף אביתר פלד שותף נוסף לעבודה הגיש בקשה ובקרוב מסיים את התקופה של ששת החודשים לעבודה הנדרשת ויקבל את המענק.
במשך תקופה ארוכה השתמשתי בימיי החופש שלי שנועדו למנוחה מהעבודה האינטנסיבית והכמעט בלתי פוסקת בכדי לעמוד על הזכויות שלי. ביקשתי ימי חופש נוספים מהעבודה כדי להתעסק במה שאין צורך להתעסק בו כלל. החוקים והתקנות רשומים שחור על גבי לבן בטפסים של הביטוח לאומי והם מחפשים את הדרכים להתעלם מהם. בכל פעם שאני מגיע ושולח טפסים אני מקבל סיבה שונה המסבירה את חוסר ההתאמה לזכאות.
עברו שישה חודשים נוספים, ומזה קרוב לשלוש שנים אני משוחרר בצה"ל, עובד במקום משמעותי. ההחלטה לא לעבוד במפעל או תחנת דלק הייתה החלטה שקולה, וחלק מהתגמול להחלטה היה הזכאות לעבודה נדרשת.
מאסתי במלחמות מול הביטוח לאומי, מאסתי בישיבות ובשיחות חסרות תכלית. מאסתי בתירוצים מגוחכים להפליא לחוסר הזכאות, מאסתי באנרגיה שאני משקיע קרוב לשנה וחצי כדי לקבל את שמגיע לי. אני לא פונה לבית המשפט, אני לא מעוניין לתבוע על עוגמת הנפש ולקבל פיצויים על כל ימי החופש הנוספים שלקחתי. אני מצפה לקבל את שמגיע לי ושפעם אחת ואני מקווה שאחרונה אני אצטרך להתעסק בעניין העבודה הנדרשת.
לאחר תקופה ארוכה של עבודה קשה ומשמעותית, עבודה שבה מדי פעם אני קורבן לאלימות או תקיפה. עבודה שבה אני מתמודד עם התמכרויות של נערים ונערות. עם סיפורי חיים קשים ומקרים סוציאליים לא פשוטים, אני מקווה שלא אצטרך עוד להתעסק במה שאין צורך להתעסק בו ושהממונים והאחראיים ייתנו ידם במקרה זה ויביאו את הצדק על מקומו.
תודה רבה על תשומת הלב והעזרה. מקווה שזהו המכתב האחרון.
בכבוד רב.
יניב עמר. ת"ז 200024966
כרמיאל דוכיפת 23, ישראל.
טלפון: 0547204950
|
| כספי |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
