| ברצוני לשתף אותכם בחופשה שלי במלון מג'יק סאנרייז וכל הבעיות - הטעיות בהזמנה ופרסום, בעיות תברואה ויחס משפיל |
נושא התלונה: |
| אזור אילת |
אזור: |
תיאור הבעיה:
לכבוד: מנכ"ל החברה: דוד פתאל
מנכ"ל מלונות: רפי שדה
מנכ"ל אזור אילת - רונן שי
מנהלת פניות אורחים: אתי בן נפתלי
משרד התיירות. מרכזת תלונות הציבור, גב' אביבה אברהם.
אימון הציבור
הנדון: הטעיות בפרסום שירותי המלון, יחסי אנוש גרועים, בעיות במצב תברואתי והפעלתו במלון מג'יק סאנרייז אילת.
שלום רב,
שמי אלן לסרי ומשפחתי ביקרה במלון מג'יק סאנראז אילת בין התאריכים 26-28.01.12.
את ההזמנה עשינו דרך "אשת טורס" (איש קשר - ענת). בעלי הוא נכה המשתמש באופן קבוע בכיסא גלגלים. בזמן ביצוע ההזמנה הובהר ל"אשת טורס" שבעלי הוא נכה ואנחנו צריכים חדר מתאים וחניה בקרבת החדר. נאמר לנו שאין שום בעיה ושגם החדר וגם החניה יהיו מותאמת לצרכי בעלי. כמו כן הוסבר לנו באופן כללי שכל הפעילויות הקיימות בבית מלון הם ללא הגבלה: poolbar , טיולי ג'פים, לונה גל וכו'. בזמן ההזמנה לא נאמר שיש הגבלה על שעות וימים בפעילויות הנ"ל.
• הגענו לבית מלון ביום חמישי 26.01.12 בשעה 13.30. לאחר קליטת כל הפרטים שלנו, נאמר לנו שהחדר שלנו בכלל רחוק מהחניה אחרי הלובי באמצע הבניינים – רחוק מאוד מחנית הנכים ונחית נכים היחידה היא ברחבת החניות של המלון – רחוק מהחדרים שזה שונה לגמרי ממה שהבטיחו לנו. בשלב זה חשוב להדגיש שחנית נכים באמת רחוקה מהמחדרים ובנוסף לכך העלייה מהכביש למדרכה לנכים היא בכלל בצד השני של הכיכר! איך בן אדם על כיסא גלגלים שיורד מהאוטו בחנית נכים צריך להגיע לעליה הזאת? לחצות את שני הכבישים? חצית שני הכבישים על כיסא גלגלים היא מסוכנת לנכה מכיוון שמהירות נסיעתו איטית ובנוסף שטחי מעבר אינם מסומנים כמעברי חציה! אנשים יקרים - כל האמצעים שנועדו לעזור לנכים הם לא רק "לעשות וזהו" , הם באמת צריכים להיות מותאמים לבעלי מוגבלויות על מנת לשמור על ביטחונם. תנסו פעם אחת לשים את עצמכם במקום הנכה. איך אתם חושבים שהוא מרגיש?
• לאחר שהדגשתי שהחדר שלנו צריך להיות צמוד או לפחות קרוב לחניה, שלחו אותי לאחראית קשרי אורחים. השפלה שקיבלתי ממנה אני לא מאחלת לאף אחד. הבחורה שהייתה אמורה לעזור לי לפתור את הבעיה, התייחסה אלי כאילו אני זבל. איך שמים בחורה כזאת לטפל בלקוחות המלון שמשלמים סכומים כל כך גדולים עבור החופשה שלהם! מכיוון שנתקלתי באטימות מוחלטת דרשתי מיידית להחזיר לי את הכסף וכבר החלטתי שאני מחפשת מלון אחר. כל זה קרה כאשר ילדי (בת 7 ובן 4) ובעלי יושבים ומחכים בקוצר רוח ל"חופשה החלומית" שכבר מהתחלה הפכה ל"סיוט הגדול". אני בן אדם שמנסה להתמודד עם החיים בצורה חיובית, אך האטימות והיחס המשפיל שברו אותי לגמרי, פרצתי בבכי ונפגעתי עד עומק נשמתי. בעלי נפגע בתאונת דרכים לפני כ-3.5 שנים. מאז אנו מתמודדים עם קשים רבים. זו הפעם הראשונה אחרי התאונה שאנו מחליטים לצאת לחופשה והיא הפכה פשוט ל"סיוט".
• לאחר בכי רב וכמעט המוטטות עצבים, מנהל הקבלה (אלבינה) פנתה אלי וניסתה לעזור לי. היא הראתה לי את חדר הנכים שהיה מיועד לנו. החדר היה ממוקם רחוק מחנית הנכים, היה צריך לחצות את כל לובי בשביל להגיע אליו, החדר היה מסריח מסיגריות (אנחנו לא מעשנים), משקוף הכניסה למקלחת צר וכיסא גלגלים לא עובר שם – לא מותאם לכיסא גלגלים ברוחב מקסימלי (אותו מצב היה גם בחדר השני שקיבלנו. מזל שהבאנו איתנו עוד אמצעי לניידות בעלי) בחדר לא הייתה אמבטיה - בזמן הזמנת החדר לא נאמר לי שאני צריכה להביא גם כיסא גלגלים למקלחת. אדם נכה על כיסא גלגלים מעדיף תמיד אמבטיה עם מעברים מתאימים לעומת מקלחון. החדר הזה מכל הבחינות לא היה מתאים לנו. מנהלת הקבלה באמת עשתה מאמצים רבים על מנת להשיג לנו חדר שיותר קרוב לחניה. בסופו של דבר, אחרי כל הבכי שלי ומצב רוח ירוד של משפחתי, קיבלנו את החדר המתאים שהכי קרוב לחניה. כרשת בתי מלון מכובדת, אחת הגדולות במדינה, אני חושבת שיש להתאים את בתי המלון שלהם לנכים ב"אמת" ולא ב"כאילו". כמו כן לא יתכן שאנשים שנתקלים בבעיה יקבלו יחס כזה מנציגה שאמורה לטפל בהם. כמובן שבעיות בבת מלון הזה עוד לא נגמרו.
הטעיות בפרסום מול הקיים בפועל ובעיות תפעול נוספות:
• הובטח לנו שלאורך כל היום יש קרטיבים וגלידות – בפועל ה poolbarפעיל רק בימי שישי ושבת בין השעות 10.00-17.00.
• לונה גל– בזמן ביצוע ההזמנה אף אחד לא דיבר שהלונה גל עובד רק שעתיים ביום ורק בימי חמישי ושישי. כמו כן מתוך 5 מתקנים עבדו רק 3. טרמפולינות וקיר טיפוס לא עבדו. במכוניות המתנגשות מוך 6 מכוניות עבדו רק 3 וזה יצר טור גדול בשעות העבודה של הלונה גל.
• טיול ג'פים ורכיבה על סוסים – לפי הנוהל של בית המלון הייתי צריכה להתקשר למספר 5401 ולהשאיר הודעה על מנת שיחזרו אלי ויתאמו מולי את הפעילויות. התקשרתי למספר זה פעם אחת ביום חמישי 26.01 עם הגעתי למלון, ועוד 4 פעמים ביום שישי 27.01 ואף אחד לא חזר אלי. רק אחרי שפניתי לקבלה ביום שישי בערב רשמו אותי לשתי הפעילויות הנ"ל. האם זו הדרך? למה לא ניתן לעשות את הדברים בדרך הנוחה לאורחים? עוד דבר אחד קטן, על מנת לא לאחר לטיול ג'פים ביקשתי שיתקשרו אלי לחדר בשעה 6.30 בבוקר – שעון מעורר. ברור שאף אחד לא עשה זאת. אם אין את השירות הזה, אז תגידו שאין, למה לגרום לאנשים להיות בלחץ. בגלל שסמכתי על המלון, התעוררנו מאוחר, לא אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו בלחץ לטיול. האם כתוצאה מכך הטיול היה מהנה? – ממש לא.
• בהזמנת החופשה לא נאמר לנו ששימוש בג'קוזי אסור מתחת לגיל 18. הילדים שלי כל כך חיכו לזה והתאכזבו מאוד.
חדר אוכל:
• חדר האוכל מאוד קטן לכמות האנשים שנופשים במלון. השולחנות כל כך צמודים ששום כיסא גלגלים לא יכול לעבור שם. בעלי, אחרי כל ההשפלה שעברנו בהתחלה לא הסכים להגיע לחדר האוכל, אחרת מצבו הנפשי היה מדרדר עוד יותר. הייתי צריכה לקחת לו אוכל לחדר.
• אוכל לילדים. גם בארוחת צהרים וגם בארוחת ערב היה דוכן לילדים. אז איך "מפנקים" את הילדים בחופשה? – עם נקניקיות, טבעות ושניצלוני עוף שעשויים מעורות של עופות ופסטה. זה אוכל בריאותי? זו ההמלצה של הדיאטית שלכם? עם זה אנחנו מאכילים את דור העתיד שלנו? אני חושבת שאתם צריכים לבחון את הנושא של האוכל לילדים לעומק. אפילו לקרן רש"י (הסעדה לבתי ספר) לא מאשרים דברים כאלו. ומה הילדים עושים – ברור שלוקחים את הזבל הזה – זה בגובה העיניים שלהם (בדוכן הוא נמוך). ולהורים שלהם יש כוח לריב איתם בחופשה – ממש לא. הכי מעניין שמטר מהדוכן הזה היו סלטים בריאותיים למבוגרים. אז למבוגרים זה בסדר לדאוג ולילדים לא?
בעיות תברואה:
• אנחנו הגענו לבית מלון בשעה 13.30 ביום חמישי 26.01.12. החדר שלנו היה 1701 (אחרי כל הבכי וצעקות) . על השביל (שביל החלב) לחדר היו זרוקים כוסות קפה, סיגריות, מטליות חד פעמיות ולכלוך אחר. כמנהל איכות באחד המפעלים הגדולים בארץ רציתי לבדוק כמה זמן הלכלוך הזה יישאר ללא טיפול. כל הגועל הזה נשאר על שביל המעבר עד הבוקר של יום שישי 27.01.12 וניקו אותו רק אחרי שהערתי למאבטח שזה פשוט מגעיל לבלות את החופשה ב"זבל". האם רשת מכובדת כמו פתאל לא יכולים לדאוג לניקיון השבילים כמה פעמים ביום?
• בכניסה לחדר שלנו היה כתם של נוזל דביק בצבע חום (כנראה נשפה שם קולה). במשך 3 ימים שאנחנו היינו במלון הכתם נשאר במקומו. ביציאה מהחדר ביום שישי 27.01 כשדרכתי על הכתם החלקתי, נפלתי ועיקמתי את הרגל. הרגשתי שלא שברתי אותה, אבל היו כאבים, שטף דם ונפיחות בקרסול ברגל ימין. איש ביטחון (איציק) עזר לי לקום. ביקשתי ממנו תחבושת אלסטית על מנת לחבוש את הרגל. נאמר לי שאין בעזרה ראשונה של המלון תחבושת אלסטית. איך יתכן? זה נראה לי בסיסי. במקום זה הוא רצה לתת לי הפניה לקופת חולים. אנחנו הגענו לבית מלון באותו של בעלי שמתאים לנכים ולי אין רישיון לנהוג עליו. איפה אני אשאיר את ילדי? בעלי לא יכול להשגיח אליהם. סה"כ ביקשתי תחבושת אליסטית על מנת להקל על הכאבים. אז מה עשיתי – גזרתי כמה גרביים של ילדי על מנת ליצור תחבושת של לחץ על הקרסול.
• בשטח המלון נראו חתולים מסתובבים ואוכלים מהפחים. בעלי חיים ללא חיסונים ובעלים מסודרים מהווים מפגע תברואתי. הנושא הזה בטוח לא מטופל במלון.
• בחדר (1701) מסביב לאמבטיה היה סיליקון מלא בעובש – פשוט מגעיל. אנחנו ניסינו להתקלח בעמידה מבלי לגעת בצידי האמבטיה. לצערי הרב בעלי היה חייב להיכנס לאמבטיה כולו. זה פשוט דוחה.
• בחדר אוכל – החלק האחורי של המכונות לשתייה חמה וקרה היה בחלקו חלוד, מלוכלך באבק ולכלוך אחר (כנראה לא ניקו אותו כמה שנים טובות).
אחרי כל החופשה הזאת, כל מה שרצינו זה רק לחזור הביתה. עזבו את המלון בבוקר לפני ארוחת צהרים ביום שבת 28.01 אפילו שלפי ההזמנה היינו יכולים להישאר עד שעה 17.00
אני לא רוצה לצייר הכל באור שחור. היו גם דברים טובים: הצגות טובות, פינת חי של הקיבוץ טובה ומהנה.
אותי כלקוחה כבר איבדתם ואני אספר לכל חברי על החופשה הזאת, אבל חשוב לי הרבה יותר שאנשים אחרים לא יעברו את אותו סיוט מה שאני עברתי.
תבחנו את הנושאים שרשמתי במכתבי, לא יתכן ששילמתי 3,100 ₪ עבור השפלה, אי ניקיון והבטחות שלא קוימו.
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
| תבדקו לעומק את הנושאים שרשמתי. האנשים צריכים לקבל תמורה הוגנת תמורת הכסף. הצדק החברתי רק התחיל בקיץ. כל חברות המשק צריכים לשנות את כיוון המחשבהשלהם! |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
