| הפלגת תענוגות שהפכה להיות הפלגת סבל |
נושא התלונה: |
| אזור אילת |
אזור: |
תיאור הבעיה:
העתק מכתב שנשלח לחברת כספי, ונותר ללא מענה:
בתאריך ה- 26.7.09 חזרתי מטיול תרמילים שנקרא על ידיכם "הפלגת נופש מפנקת" . זה היה נורא. מזל שהטיול היה רק בן יום אחד, כי לא הייתי מסוגלת לסבול את
זה יותר. מסע התלאות התחיל כבר ברגע הגיעי לאשדוד. שם זרקו אותי בחניון הנוסעים (ככה הדבר הזה נקרא). לא היו שם כסאות, ולא משהו דומה. היו שם רק שתי סככות, אני נכה, וגם ההורים שלי, שאיתם נסעתי, גם הם נכים, אמרו לי במשרד להגיע עד השעה 10:30 . הגעתי לפני, כי היינו צריכים להגיע במונית הגעתי לשמש, שהסככות לא היטיבו לחפות עליה, הגעתי לחניון מרוצף, שעליו לא יכולתי לשבת(וכמעט התמוטטתי, כי הנכות שלי לא מאפשרת לי לעמוד זמן רב. שלא לדבר על אבא שלי, שכבר כמעט התעלף שם. לא היה שם נציג של החברה, רק נהגי מונית. התקשרתי משם לחברה הרבה מאוד פעמים, וסיפרתי להם על המצב של אבי ושלי. הם ענו לי ממש בגסות רוח], וניתקו לי את הטלפון שלא כיאה לעובדות בחברה מכובדת (כאילו מכובדת, כי זה ממש לא.. חברה שמכבדת את עצמה לא מתנהגת כך עם הלקוחות שלה. זה ממש להגיד "תנו לנו את הכסף ותלכו" . אחר כך הגענו לאוניה (באוטובוס, שנסע הלוך ושוב, החזירו אותו לחניון, סתם, בלי שום מטרה. עלינו לאניה, ומיד נפלתי עקב כך שהשטיחים המיושנים והמוכתמים שהיו שם, גם לא היו מודבקים טוב לרצפה, ונתקלתי בחלק המקולף שלהם. חשבתי שבכך נגמרו התלאות, אבל לא. זה המשיך. כשלהלכנו לאכול, אז רק הלכנו כי לאכול היה משימה בלתי אפשרית. פשוט לא מילאו מחדש את המגשים. כשנגמר אוכל מסויים, אז הוא נגמר, ולא מילאו את המגש מחדש. בחדרים עצמם המצב לא היה יותר טוב, המינימום של המינימום: נגנר לנו הנייר טואלט, וכשביקשנו אחר, התשובה היתה "אין" נשארה לנו רק קליפת סבון מסכנה אחת, ופשוט לא הוסיפו עוד. יש לציין שנסענו גם באוניות של מאנו (גולדן איריס ורויאל איריס), והאירוח שם היה למופת. גם נקיון, גם בטיחות, וגם שפע. היה ים של אוכל, שזרם כל פעם למגשים. היה נקיון, אספקה גדולה של סבון, שמפו וקרם גוף, וחילקו אותם מחדש יום-יום (בלי טענות מצחיקות כמו "נגמר" ו"אין") , רק חבל שהתאריכים שם לא התאימו לי, לכן הפלגתי איתכם וכל מה שציינתי הוא רק טיפה בים, וההתנהגות של הצוות היא מתחת לכל ביקורת. טוב, למדתי לקח. זו היתה ההפלגה הראשונה שלי עם כספי וגם זו ההפלגה האחרונה. ואני אדאג ליידע בכך את כל האנשים הרבים שאני איתם בקשר, וגם אדאג לפרסם ברבים את הנוכלות שלכם. לא הייתי רוצה שאנשים נוספים יפלו בפח שלכם.
היום, ביום האחרון, נכנסנו לחדר האוכל, כדי לאכול. לא מצאנו מה לאכול, לא היו גבינות, לא היה לחם, רק כמה בורקס מחוממים וישנים, שנמתחו כמו גומי, ואי אפשר היה לאכול אותם.
זה היה מכתבי, ועכשיו אני מוסיפה: שילמתי עבור הטיול הנ"ל ממיטב כספי, והתנהגו אלי (ואל יתר הנוסעים) כמו אל חזירים (אבל גם חזירים מאכילים, אני לא זכיתי לאכול).
|
| בריאותי, עלבון, בזבוז שמן ועוגמת נפש |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
