|
|
|
|
|
|
|
|
|
| פטירתה של סבתי-סיבת המוות זלזול וחוסר יחס משווע ובלתי נסבל שנבע מגילה המתקדם |
נושא התלונה: |
| צוקרמן נורית |
שם/כינוי: |
| יום רביעי 02 פברואר 2011 |
תאריך האירוע: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
| וייצמן 6, תל אביב יפו |
כתובת: |
תיאור הבעיה:
בתאריך2\2 בבוקרהגעתי עם האדם היקר לי בעולם שזו סבתי שגידלה אותי כל חיי העניקה לי פינקה אותי והייתה בשבילי 24 שעות ביום.סבתי על אף גילה היא אשה בריאה חכמה וצלולה ,יותר מהרבה בני 20 שאני מכירה.הסיבה שהגענו היא בשל סחרחורות חזקות שסבתי התלוננה עליהם,זה הכל!!!כבר בכניסה חיפשתי כסא גלגלים להושיב את סבתי כדי להכניסה למיון דבר שארך 40 דקות שבוזבזו סתם.במיון עצמו חיכינו 15 דקות למיטה פנויה ואני מזכירה שזה שעת בוקר לא לחוצה במיוחד.ואז התחיל סבב השאלות התחקיר מה כואב וכ"ו.שלוש אחיות ניסו למצוא לה דם אך ללא הצלחה .חפרו לה בידיים מכל צד לאחר נסיונות כואבים הצליחו למצוא לה סוף סוף דם שזה היה מחזה נורא וביקשתי יותר בעדינות אמרו לי חייבים לעשות את זה.אח"כ שלחו לצילום חזה שזה לא היה הכיוון לסבתי לא היה אפילו נזלת\או שפעת כל החורף כך שזה לא היה הכיוון שממנו היא סבלה.אחרי הצילום אמרו שישי בעיה עם המחשבים כך שאי אפשר לבדוק את התוצאה של הצילום חזה.ובינתיים חייה של סבתי תלויים במחשב שנפל.בינתים סבתי הועברה ברוב כבוד לעמוד במסדרון{שזה הזכיר לי כמובן את הזקנה מהמסדרון המפורסמת}עד שהתפנתה מיטה.מפה היחס שהיה עדין "סביר "{שזה נקרא סביר} הדרדר..סבתי החלה לסבול מכאבים עזים התפתלה לאף אחד לא היה זמן לגשת למי שפניתי בקבלה ניפנפו אותי בגסות נתנו לי הרגשה של מטרידה שאני רק מפריעה.התחננתי במילים האלה-סבתי סובלת שמישהו יבוא.ואז לקחו את התיק שלה ואמרו לי תעלי למחלקת אף אוזן גרון.שם בזבזתי שעה וחצי בדיוק כי היו בדיוק חילופי משמרות והיה תור ושם הבלגן פשוט חגג.לבסוף נכנסנו והרופא הצעיר בישר לי שהאוזניים של סבתי נקיות,דבר שאני ידעתי גם בלי שעה אחת בלימודי רפואה.חזרתי איתה שוב למיון.שוב התחננתי שמישהו יתיחס אלי.אבל עכשיו כבר לא הייתי צריכה כי סבתי החלה פשוט לקרוס ואז התחיל הגיהנום והסבל של סבתי.כולם כבר היו סביבה החלה החייאה כל חדר המיון היה סביבה .טיפלו בה עם הרבה רעש וצילצולים.אבל כבר הבנתי שאם כולם סביבה זה נגמר. לא עזבתי את סבתי לדקה אחת מרגע שנכנסו לחדר מיון.אני זוכרת כל דקה כל שניה מה שעברתי שם.אני לא מסוגלת מאז לתפקד כאמא כאשה ואף לא לחזור לעבודתי.אני כל היום רק משחזרת מה שעברנו שם ,אני זוכרת כל פרצוף של הרופאים של האחיות כל מילה שנאמרה.סיבת המוות לא ידועה כמובן.כי אמרו לנו אם אתם רוציםלדעת תעשו נתיחת גופה.שאת זה לא נעשה לאשה שעברה את השואה וכ"כ הרבה בחייה.מגיע לה לנוח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בית חולים איכילוב שירות לקוחות
, תגובה:
|
| נאווה קסוטו- ממונה על |
שם ותפקיד: |
מכתב מפורט הכולל השתתפות בצער המשפחה, והסבר מפורט על הליך הטיפול שניתן בחדר המיון, נשלח לפונה באמצעות הפקס ובתיאום עמה.
לצד השתתפות בצער הפונה, ביה"ח דוחה את הטענות לטיפול שאיננו נאות במנוחה ז"ל.
נבקש לחזק את ידי המשפחה באבלה ולאחל שלא ידעו עוד צער ודאבה.
. |
תגובה: |
| שליחת מכתב הסבר ותנחומים. |
פתרון: |
|
|
|
