| תלונה עקב טיפול לקוי במחלקת ילדים ב |
נושא התלונה: |
| אזור השפלה |
אזור: |
תיאור הבעיה:
ביום שבת לפנות בוקר בתאריך 7.11.09 הגענו אני ובעלי עם בנינו בן החמישה חודשים למיון ילדים בבית החולים קפלן.
כאשר הגענו למיון בנינו דורי היה במצוקה נשימתית לאחר מספר ימים של צינון קשה. כאשר הגענו היה חדר המיון יחסית ריק ושקט ומלבדנו חיכתה עוד אישה עם תינוק לאשפוז. האחות בקבלה אמרה בטלפון (לא ברור לי עם מי דיברה אך העניין לא חשוב). "את לא תאמיני, נכנסו עכשיו עוד שניים כאילו אין מחר!" כאילו שלבלות את שבת בבוקר במיון ילדים זו הבחירה שלנו.
הכל התנהל באיטיות מרגיזה וכאשר הרופאה העיפה מבט ישר היא החלה לומר "יש לילד סטרידור" ולקחו אותו ובדקו אותו והתחילו לדבר על טיפול. מספר פעמים הייתי צריכה לשאול מה זה סטרידור עד שמישהי מהצוות הרפואי הועילה בטובתה לענות לי ולהסביר לי שמדובר בשיעול נבחני אשר גורם למצוקה נשימתית.
כאשר האחות ניסתה לבדוק לבני את רמת החמצן בדם הוא היה לא רגוע, הרי בסה"כ מדובר בתינוק בן חמישה חודשים עם חום וצינון שנמצא במצוקה נשימתית. כדי להרגיע אותו היא הביאה לו את המפתחות שלה ואת הפלאפון ודחפה לו אותם לפנים. ככה מרגיעים תינוק? כשהרופאה שאלה אותה מה היתה רמת החמצן בדם תשובתה היתה: "90 או 91, הוא לא נתן לי ממש לבדוק לו". סליחה שהוא תינוק שלא יכול לשכב בשקט ובקושי נושם.
כאשר הכניסו אותנו לחדר הטיפולים אותה אחות (סליחה שאיני מציינת שמות אך אף אחת מהצוות לא טרחה להציג את עצמה) הכינה זריקה והתכוונה לתת לבן שלי. בעלי עצר אותה ודרש לדעת מה היא עושה דבר הגרר תגובה מאוד תוקפנית ואלימה מצידה. איני יודעת מהם הנהלים במיון ילדים אך בכל פעם שאני מגיעה עם בני לחיסון בטיפת חלב האחות מסבירה לי מה היא נותנת לו, למה החיסון נועד, מראה לי את החיסון. ומקריאה לי את התווית. שוב אבקש סליחה שלא הסכמנו שיזריקו לבן שלנו דבר מבלי שיידעו אותנו מה מזריקים לו ומדוע.
לאחר שהסבירו לנו שמדובר בסטרואידים שיורידו את הבצקת בגרון ויקלו על נשימתו הילד קיבל את הזריקה ללא שום התנגדות מצידנו ולאחר מכן ביצענו לו אינהלציה עם חומרים שונים במשך 4 שעות לפי הוראת הרופאה. (אם איני טועה הרופאה במיון הייתה ד"ר סופי שהייתה אפאטית וחסרת סבלנות ואיתה רופאה נוספת בשם מיכל שהבנו שהיא רופאה זוטרה שלא יכולה לקבל החלטה אחת ללא אישור מהרופאה השנייה).
לאחר כארבע שעות העבירו אותנו למחלקת ילדים ב' לאשפוז ואת הבן שלנו שמו באוהל חמצן. אני חייבת לציין בשלב זה שאין לי אפילו דבר אחד טוב לומר על מחלקת הילדים הזו. האחיות חסרות סבלנות, הסניטריות קולניות וולגריות, לא היה נייר טואלט במשך היומיים שהינו שם, הרצפה הייתה מלוכלכת וכאשר ביקשתי מגבונים לחים מהאחות היא הוציאה שניים מתוך קופסא בקבלה דחפה לי ליד ואמרה לי שזה מה שיש.
אני מודעת לעובדה שרבים האנשים והילדים שמתאשפזים במחלקה ואין באפשרותם של האחיות ושל הרופאים לזכור את שמות כולם. אבל יש לי שם. אני לא רק "אמא תביאי את הילד, אמא תרימי את הילד, אמא, יש לו חום?". ולבן שלי יש שם. כל מה שרופא צריך לעשות הוא להעיף מבט בגיליון שתלוי על מיטתו. לבן שלי קוראים דורי ולא "סטרידור". נכון שלקרוא לו לפי שם המחלה מקל על הרופאים והאחיות אבל לי זה רק נותן הרגשה של עוד תינוק, עוד מחלה עוד מיטה. לרופא לא ממש אכפת מי אני מה אני ומי זה הבן שלי. רק שיפנה כבר את המיטה, חורף ויש הרבה ילדים חולים.
בבוקר למחרת הגיעה האחות הראשית שאם איני טועה שמה ריקי. כאשר מדדנו לבני חום במד חום כספית שבית החולים מספק ריקי העירה לי שאני צריכה תמיד לדאוג שיהיה לי מדחום דיגיטלי כי זה לוקח הרבה זמן למדוד עם מד חום כספית. אם זה לוקח הרבה זמן וגורע מזמן האחיות- שבית החולים יספק מד חום דיגיטלי. לי אין שום בעיה למדוד לבני חום גם עם מד חום כספית.
כאשר הנחנו את בני על המשקל ריקי העירה לי שהוא סובל מהשמנת יתר ובגלל זה יש לו בעיות נשימה. בני נולד 3 קילו. הוא בן חמישה חודשים ושוקל היום 8.200. הוא תינוק בריא עם לחיים ופולקעס והוא לא שמן ולא סובל מבעיות נשימה. את ההערות שלה האחות הנכבדה מוזמנת לשמור לעצמה.
בביקור הרופאים הראשון הגיעה רופאה בכירה (ושוב, לא הציגה את עצמה, אז אני לא יודעת מי בכלל בדקה את בני). כאשר היא עברה על הגיליון שלו היא העירה לרופאים הצעירים שהיו איתה בסבב שמה פתאום נתנו לבן שלי כמות כזו גדולה של סטרואידים, הרבה מעבר למה שהוא היה צריך לקבל. אחת הרופאות הצעירות ענתה לה שהם עשו את החישוב לפי 0.15 מ"ל לקילו ובגלל שדורי שוקל 10 קילו הם נתנו לו 15 מ"ל. דורי לא שוקל 10 קילו. דורי שוקל 8 קילו. אף אחד לא שקל אותו במיון ואם היו לרגע מביטים בגיליון שלו בעת קבלתו היו רואים שאני ציינתי את משקלו המדויק.
בהמשך הבוקר נכנסה ד"ר מיכל לבדוק את בני ואמרה שהנשימה שלו עדיין לא נשמעת לה במיטבה והיא ממליצה שיישאר עוד לילה להשגחה. ריקי האחות אמרה לה, באמצע המסדרון לפני כולם ובלי שום התייחסות אליי: "מה פתאום, אין לו חום, הוא בסדר, הוא צריך ללכת הביתה כי הוא סתם תופס מיטה." ואני לתומי חשבתי שרופאים מקבלים החלטות לגבי מטופלים ולא אחיות אומרות לרופאים מה לעשות.
כאשר הגיעה המנקה היא גערה בי ובשותפתי לחדר להרים את הדברים לסדר את המיטות להוציא את העגלות והכל עכשיו ומהר כי אין לה זמן וצריך לנקות ונו ויאללה ושנזוז כבר ושלא נפריע לה. שוב אבקש סליחה על שלא ישנתי כל הלילה ולקח לי זמן להתארגן בבוקר, על כך שלקח לי זמן לסדר את הדברים ומה לעשות שהיתי צריכה לארגן גם את התינוק שלי וכך גרמתי למנקה לחכות עוד רבע דקה. באמת סליחה מכל הלב!
בשעות הבוקר המאוחרות נכנסה האחות ריקי שהדריכה קבוצה של סטאז'רים (ופה אני כן חייבת לציין לטובה סטאז'רית בשם יפעת שהייתה בקורס אחיות בזמן שהיתי באשפוז בהריון והייתה מקסימה אז והייתה מקסימה גם עכשיו). וביקשה ממני רשות להסביר להם על בני מה זה בעצם סטרידור. בסוף ההסבר האחות ריקי העירה שילדים שסובלים מהתופעה הם בד"כ ילדים מאוד רזים או מאוד שמנים. שאלתי אותה בציניות אם היא רומזת משהו. קודם כל המידע שגוי. סטרידור לפי מיטב ידיעתי וגם לפי הסבר הרופאים ודף ההסבר שחולק במחלקה תוקף ילדים בלי שום קשר למשקל. והבן שלי לא סובל מעודף משקל.
בצהריים בעלי החליף אותי ואני נסעתי הביתה. כאשר באתי לקחת אותו ואת בני הביתה עם מכתב השחרור הוא אמר שהרופאה הבכירה ציינה שדורי אכן קיבל כמות גדולה מדי של סטרואידים שלא היה בה צורך. היא שיחררה אותנו הביתה עם מרשם לסטרואידים בכדור וסטרואידים באינהלציה. ההוראות בשחרור נשמעו לי קצת מבלבלות, הלא לפני רגע היא אמרה שהוא קיבל יותר מדי סטרואידים, לא כך?
ביום שני, יום לאחר השחרור מבית החולים לקחתי את בני לרופא הילדים הקבוע שלו. הרופא הוריד מיידית את כמות הסטרואידים בחצי כי אין בה צורך. הוא היה בהלם מהכמות שהילד קיבל במיון וכמו כן בדק במחשב והיה עוד יותר בהלם שלא נבדק כלל אם זהו וירוס שגרם לתופעה ואם כן איזה וירוס. דגימה של כיח נלקחה מבני ביום ראשון בבוקר בבית החולים רק לאחר שביקשתי זאת. וכששאלתי מתי תהיינה תשובות נאמר לי שעוד יום יומיים, מי יודע ושזה לא צריך לשנות לי. באמת, למה שישנה לי ממה הבן שלי סובל? חוצפה בכלל שרציתי לדעת.
כמו כן הרופא אמר בפירוש שהבן שלי אמנם בריא ושמנמן אך חמוד וחיוני ובשום פנים ואופן לא סובל ממשקל יתר ומשקלו אינו הסיבה לסטרידור.
אני כילדה גדלתי ביבנה וביה"ח קפלן זכור לי לאורך כל השנים כבית חולים גרוע שצריך להתרחק ממנו כל האפשר. היום אני כבר אמא ולצערי דבר לא השתנה. חוץ ממיון יולדות ומחלקת יולדות לא הייתי מגיעה לאף מחלקה בבית החולים, בעיקר לא למחלקת ילדים.
היחס משפיל, הצוות לא מסונכרן, כל רופא אומר דבר אחר והאחיות מנהלות את המחלקה בצורה בוטה וגועלית.
בפעם הבאה שחלילה בני יצטרך אשפוז או טיפול כלשהו אעדיף לעשות את הנסיעה לבית החולים "אסף הרופא" ואף לשלם עבור הטיפול ורק לא להגיע למיון ילדים בבית החולים קפלן.
אנחנו חיים בעידן של שירות ולנו כלקוחות יש ברירה. אני לקוחה לא מרוצה וככזו דאגתי להעביר לכל מי שרק יכלתי שלא יתקרב אפילו למחלקה זו בבית החולים.
עברנו חוויה מזעזעת ודבר לא יוכל לגרום לנו להרגיש אחרת או לפצות אותנו על היומיים שהעברנו אצלך במחלקה.
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
| דנה קידר-מנהלת מח' שיר |
שם ותפקיד: |
פניות הציבור וזכויות המטופל
טל:9441952-08, פקס: 08-9441188
לכבוד 24.11.09
גב' חן קרופניק
הנדון:פנייתך בנושא הטיפול בבנך במיון ילדים ובמחלקת ילדים ב'
גב' קרופניק הנכבדה שלום רב,
תודה על פנייתך שבנדון.
הפנייה נבדקה עם הצוות שבדק את בנך הן במיון ילדים והן במחלקת ילדים, מהבדיקה נמצא כי:
1. הגעתם למיון ילדים בשבת 7.11.09 בשעה 6:18 בבוקר. על-פי הרשום בגיליון המיון בנך נבדק מיידית
והוחל טיפול בתוך מספר דקות מכניסתכם. לאחר אבחנה קלינית מיידית של סטרידור ( בדיקה גופנית מלאה
בוצעה בהמשך) .
2. בדיקה של סימנים חיוניים (לחץ דם, חום ודופק) לתינוק שנמצא במצוקה אינה פשוטה והערכים המתקבלים מבדיקות אלו בזמן בכי או אי שקט אינם מדוייקים ולכן חשוב מאוד לציין מהם התנאים שבהם נלקחו . הערה של האחות לא נאמרה כביקורת אלא היא ציינה את התנאים בהם נלקחה הבדיקה.
3. לדברי הרופאה, מהרגע שאובחן כסטרידור הוסבר לכם מהי המחלה ומהו הטיפול המומלץ כמקובל לפני כל טיפול בילד, לכן אין שחר לטענה שלא ידעתם איזו תרופה הולכים להזריק לבנכם ההשוואה לגבי אופן הטיפול
בטיפת חלב שאינו דחוף לעומת הטיפול הדחוף בחדר מיון אינה במקומה.
4. סגל בית החולים עונד תגי זיהוי כנדרש עם שמותים והגדרת תפקידם.
צר לנו על שיצאת מהמפגש עם הרופאה במיון בתחושה כמתואר במכתבך מבדיקתנו עולה כי הרופאה נשארה
הרבה לאחר תום המשמרת שלה מתוך איכפתיות ודאגה לשלומו של בנך.
5.באשר לטיפול באישפוז במיקרים של סטרידור לא מקובל כשגרה לבדוק את הוירוס הגורם למחלה מפני שאין לכך
משמעות טיפולית. הטיפול שקיבל בנך במהלך האישפוז בהנחיית הרופאה הבכירה ועם שיחרורו היה במינון הנכון
והמקובל של סטרואידים כפי שנכתב במכתב לרופא המטפל.
הצוות הרפואי והסיעודי במחלקת ילדים מייחס חשיבות רבה למתן שירות אדיב ומיקצועי . הצוות מצר על כי לא
מצאת לנכון להציג את אי שביעות רצונך במהלך האישפוז בפני האחות האחראית שהיתה עימך בקשר והיתה יכולה
לסייע ולתת מענה מיידי באותה עת.
יחד עם זאת, האחות האחראית תדאג להציג את תלונתך בישיבת הצוות של המחלקה.
לסיכום :הטיפול הרפואי שקיבל בנך הן בחדר המיון והן במחלקת האישפוז היה מקצועי ובהתאם לכל כללי הרפואה
הנכונה .
אנו מאחלים לבנך רפואה שלמה.
בכבוד רב
דנה קידר
מנהלת שירות לקוחות
וממונה על פניות הציבור וזכויות המטופל
העתק:
פרופ' י. יהב- מנהל המרכז הרפואי
ד"ר ר. יהלום- ס. מנהל המרכז הרפואי
פרופ' א. גרנות- מנהלת חטיבת הילדים
ד"ר ב. גונן- מנהל יחידה לרפואה דחופה ילדים
ד"ר ל. סיני- מנהלת יחידת אישפוז פעוטות
גב' ס. זדויל- מנהלת בסיעוד חטיבת ילדים
גב' א. לישה- אחות אחראית יחידת אישפוז פעוטות
גב' עדנה בן חמו- אחות אחראית יחידה לרפואה דחופה ילדים
|
תגובה: |
| ראה במכתב התשובה |
פתרון: |
|
|
