| חדר מיון - רפואה דחופה |
נושא התלונה: |
| יום שישי 23 מרץ 2007 |
תאריך האירוע: |
| אזור אילת |
אזור: |
| רח' יותם, אילת |
כתובת: |
תיאור הבעיה:
ביום חמישי, בסביבות 16:00, מתחתי גיד בידי השמאלית, התקשרתי לקופ"ח כללית מחוזית, אילת (שם אני מטופלת) ושאלתי אם דר' גינדי (רופא המשפחה שלי) תורן ביום שישי בבוקר, נאמר לי שכן, ולכן החלטתי לא להגיע בערב לקופ"ח כללית, אלא להמתין לרופא שלי שיבדוק אותי ושיתן לי טיפול.
סיימתי את עבודת הלילה שלי בשעה 08:00, ובשעה 08:20, הגעתי לקופה, לקחתי מס' והמתנתי לתורי, דר' גינאדי לצערי הרב היה ביום חופשי שלו, והיתה טעות במשרד הקבלה, הוא פשוט לא הגיע.
נכנסתי לשלושה רופאים תורנים בקופה, ושלושתם ענו לי פה אחד שהם לא יכולים לטפל בי, הרופא הראשון אליו נכנסתי, נתן לי הפניה למיון, ושמשם יעבירו אותי לאורטופד, לשם הזרקת סטירואידים.
הגעתי לחדר מיון, קיבל אותי רופא צעיר, שנמצא שם בסטאג', לאחר ששאל אותי את השאלות הרלוונטיות ולאחר שנמדד לי חום הגוף ולח"ד, התייעץ עם רופאים בכירים ממנו לגביי, למותר לציין שבמיון היו יותר מקרים דחופים ממה שאני רגילה שיש, להערכתי כ- 20...כל אחד עם הבעיות שלו.
הרופא חזר אלי בתשובה שהוא בינתיים משחרר אותי (ידי נפוחה מאוד, שני גידים בולטים מאוד, צילום לא התבצע) ושאני אגיע לאורטופד בביה"ח ביום שני, כשאמרתי לו שאני סטודנטית ויש לי מבחן מסכם ביום שני, ענה לי בכעס..כמעט תלונה, "טוב, אנחנו לא יכולים לעבוד לפי סדר היום שלך".
למשמע תשובה זו, קמתי מהכיסא עליו הושיבו אותי, ביקשתי ממנו את הטופס שנתן לי הרופא שהעביר אותי אליהם, הוא אמר לי שאני צריכה לקבל מכתב שחרור קודם, במהלך קימתי הוא כתב מילה על הטופס, ומחק אותה, הוא לא הסכים לתת לי את הטופס, יצאתי למשרד הקבלה וביקשתי להתלונן על אופן הטיפול בי, הראו לי תיבה שלידה עומדים טפסי תלונה.
לקחתי וטפס אחד, אבל אז הבנתי שרק לאחר כמה ימים התלונה שלי תיבדק, ואני בכאבים איומים.
בקשתי לשוחח עם מנהל חדר המיון, דר' ארד.
הבחורה בקבלה התקשרה, ולאחר כמה דק' דר' ארד יצא מהמיון ושאל מי רוצה לשוחח איתי, ביקשתי ממנו שנכנס למשרד פניות הציבור, אך הוא טען שזה לא המשרד שלו וליווה אותי למשרדו.
המשרד היה חנוק מעישוני סיגריות.
אני אמרתי לו "אה יופי אפשר לעשן כאן" כמובן בחיוך, הוא ענה לי שלא ושגם לו אסור.
התחלתי להסביר לו את הבעיה שלי, כשאני עדיין בכאבים, עייפה ורצוצה, השעה היתה כבר כמעט 11:00 (ואני אחרי עבודת לילה), טון הדיבור שלי לא מצא חן בעיניו, אז הוא החליט שהוא מנהל איתי עכשיו שיחה על איך אני מתנהגת ואיך אני מדברת איתו, לא הקשיב לעובדה שאני לחוצה וכואבת, ובנוסף לזה עייפה מאוד, מה גם שיש לי מבחן שאני לא יודעת איך אני אוכל ללמוד לקראתו עם הכאבים האלו. הראיתי לו את היד, הנחתי אותה במצב שהוא יסתכל עליה ושיבין אותי, ושיעזור לי, הרי בשביל זה הוא שם ואני פה.
הוא לא התייחס לאיך שידי נראתה בכלל, למרות שהעיף בה מבט מרחוק, במקום זה במשך 3 דק' רצופות הוא העביר לי סדרת חינוך שבסופה (רק הוא מדבר ואני רק מקשיבה) ללא בדיקה פיזית של ידי התחיל להגיד לי מה הוא כן יכול לעשות, ושאין באפשרותו כרגע לעצור את כל מח' אורטופדיה בשביל שרופא אורטופד מוסמך יבדוק אותי ויזריק לי את הסטרואידים הגואלים.
הסברתי שזו לא כוונתי...לעצור בשבילי מח' שלמה...!!!! נו באמת, אני רק כואבת ונפוחה, אמרתי לו, תן לי את המרשם לסטירואידים, אני אקנה אותם, ואגיע בעצמי למח' אורטופדיה, כל עניין הזריקה אורך בדיוק 3 שניות על השעון (זו פעם שניה שקורה לי...לכן אני יודעת), הוא לא התייחס לזה כלל, והתכוון לתת לי מרשם לכדורים שכן יכול לעזור לי...לא מהיר כמו הזריקה, ואני צריכה את הזמן הזה 3 ימים ללימודי לקראת בחינה, הסרבתי לו את הבעיה, הוא אמר שיזריק לי וולטארן, אני לא מבינה, וולטארן מותר לו וסטירואידים אסור לו?
בפעם הקודמת שהזריקו לי את הסטירואידים הם פעלו במהירות האור, ויותר לא הרגשתי כאבים ובנוסף גם היד שלי חזרה למצב רגיל(ללא נפיחות), הרופא המטפל שלי עשה לי את זה, בנוסף ידוע בקופה שיש עוד שני רופאים דר' שחם ודר' אבו שמזריקים בלי בעיה והם לא אורטופדים, לפני שהגעתי למיון, אשה מבוגרת שראתה אותי בקופ"ח, אמרה לי שטוב שאני מגיעה לחדר מיון כי אם דר' ארד נמצא שם, הוא יזריק לי את הסטירואידים בלי בעיה, בגלל שלה הוא עשה את אותו הדבר בברך.
כשאמרתי לו את זה...שאני לא מבינה למה הוא מסרב לי בכל תוקף, ועורך לי מסדר חינוך מחדש ושכל הזמן הזה הוא יכל פשוט לגאול אותי מייסוריי.
הוא אמר לי מבלי להסתכל לי בעיניים אפילו, עיניו שוטטו על השולחן שהוא לא הזריק אף פעם לאף אחד או אחת.
זריקת וולטרן פוגעת בכבד ובכליות, ולכן אני לא הסכמתי לקבל את הטיפול. ולמרות שאמרתי לו שיש לי בעיה בכבד כתוצאה מקבלת וויוקס, בגלל היד, הוא אמר לי שוולטרן לא פוגע בכבד בכלל!!!!
אז אמרתי לו שאני לא מבינה איזה רופא הוא...ועוד מנהל בחדר מיון שבמשך כחצי שעה שישבתי במיון לא ראיתי אותו בכלל, וכשאני מבקשת לראות אותו הוא יוצא מהמשרד כשיש יותר מעשרים מטופלים במיון, והמשרד שלו מסריח מסיגריות ובנוסף הוא מרצה לי על וולטרן שלא פוגע במערכות חיוניות אחרות.
אני מבקשת למצות איתו את הדין....ויפה שעה אחת קודם, הוא לא מתפקד כלל במיון, לא מתייעצים איתו, הוא מוכן להזריק סתם חומרים לגופות של אנשים שלא ממש מבינים את הזנק הבלתי הפיק שעלול להיגרם להם במערכות אחרות וחיוניות יותר לחיים בריאים בגוף. ובמקום לרפא הוא עורך סדרת חינוך על איך אנשים שסובלים מכאבים ולא מקבלים טיפול במקום מדברים איתו.
הוא סירב בכל תוקף להפנות אותי לאורטופד, ואו להפסיק מחלקה שלמה כדי שאורטופד יבוא למיון לבדוק אותי. הם לא ביצעו בי צילום. הם לא עושים את העבודה כמו שצריך בכלל.
וזו לא הפעם הראשונה.
הגיע הזמן שמישהו אחר יקח את העניינים לידיים ויוריד את המעמסה מאלו שלא אכפת להם ושהם עייפים מידי שממשיכים לעבוד.
|
| המשך של כאבים ועלבון |
סוג הנזק : |
| להחליף את מנהל חדר המיון למנהל שכן איכפת לו מהחולים ושלא סתם מחמם את הכיסא...אחד כזה שבאמת שם כי רוצה לעזור יותר. |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
