תיאור הבעיה:
בתאריך הכתוב חזרו בני מבית הספר באוטובוס הסעה. עדי ז"ל היה בן 6 כאשר חצה את הכביש ומצא את מותו בין גלגלי אוטובוס הסעה אחר שיצא מאותו בית הספר. תלונתי היא שכיום, לאחר שהתגרשתי ואיבדתי את ביתי ואת בטחון ההכנסה שסיפק לי בעלי, נאצלת לחפש לבד דרכים לטיפול נאות, דרכים למימון טיפולים לי ולבני הנותרים, רועי בן ה-15 שהיה עד לתאונה המזעזעת וזקוק לטיפול, עמית בן ה-9 שהיה תאום של עדי וכיום במצב נפשי גרוע ונזקק לטיפול רב וגם אני שסובלת מפוסט טראומה ומתקשה לתפקד. מי יקח אחריות, מי יטפל בנו לפני שנמצא את עצמנו מחוסרי כל ושבורים לחלוטין נפשית? איזה עתיד יש לילדי ללא טיפול הולם. מדוע משרד החינוך לא דואג לילדי?? מי ישלם את הטיפולים?? אני כבר שלוש שנים מחפשת פתרון ללא תקציב ותוהה מדוע לאחר טראומה כה נוראית, אנו נאלצים לשנס מותניים ולחפש עזרה במקום שהעזרה תגיע אלינו?? אין לי כוחות יותר ומשתדלת להחזיק מעמד למען ילדי כדי לשרוד כמשפחה שכולה הרוסה, מפורקת ובעיקר לבד, לגמרי לבד במדינה הגדולה שלנו.
|
