תיאור הבעיה:
שלום רב,
סבתי, מלכה וולודרסקי, ת.ז. 30634753, ילידת 1925, עברה בחודש מרץ השנה את ניתוח mastectomy בעקבות מחלת סרטן השד. בנוסף לכך, אינה אשה בריאה כלל וכלל, מטופלת זה שנים רבות במכשירים להורדת לחץ דם, נגד בצקות ברגליים, סובלת מקוצר נשימה אף במאמצים קלים ביותר, בנוסף לכך בשנה האחרונה התפתחה אצלה תסמונת קרפלית של ראידה קשה ביד אחת . לאחר ניתוח נקבע לה ע"י ביטוח לאומי כי הינה זכאית לעזרה סיעודית בהיקף של 9.75 שעות בשבוע והיא הוגדרה כ"תלויה במידה רבה".
בבדיקה מחודשת שנארכה לאחרונה נקבע כי אינה זכאית יותר. הנקודות שבהן היא אכן זקוקה לעזרה הן: רחצה והלבשה. עובדת סוציאלית בשם רחל שבקרה אותה ובקשה לבצע מספר משימות לבדיקת תפקוד אמרה לסבתי כי הינה מגזימה ו"משחקת אותה יותר מדי", כאשר סבתי קבלה שחרחורת, התעלמה לגמרי רחל, לא התייחסה גם לעובדה כי היא מפחדת לצאת החוצה ללא ליווי מפאת הנפילות שקרו בעבר, וכיוון שעד לשעות המאוחרות של הלילה היא נמצאת לבד בביתה, ללא מטפלת היא פשוט תשאר מרותקת לביתה.
תגובותיה של גברת רחל היו מזלזלות ומעליבות והרגשת סבתי הייתה כאילו שהיא באה לתפוס אותה על שקריה.
האם ייתכן שבזמן שכל המדינה רועשת על היחס שנותנים לאנשים שעברו את תופת המלחמה ועכשיו מתקיימים מקצבת זיקנה,וחולים,והינם תלויים בנדיבות מוסדות המדינה, נלקחת עזרה מסבתי, שהיא גם שייכת לקטגוריה הזאת, אשר לא מבקשת שעות רבות מאלו שניתנו לה בעבר?
בכבוד רב,
עינת סקייסט
|
