תיאור הבעיה:
אחת הבעיות שמפריע לי ,היא חלוקת התושבים לסוג א' וב'.
עובדים שעבדו בחברות ממשלתיות ,וכשזו לא הצליחה מבחינה כלכלית, הוצאו העובדים עם פיצויים מופלגים ויציאת לפנסיה תקציבית עד סוף ימיהם. מדובר על עובדים בסביבות גיל ה-50 ואף צעירים יותר.
עובדתית ,אלפי אזרחים צעירים יחסית יושבים על קופת המדינה ,נהנים מהחופש ,לעומת עובדים שעובדים במפעלים פרטיים ועליהם לדאוג לפרנסתם שאינה מובטחת כלל.
את מימון הקופה הציבורית ,סוחב ציבור קטן יחסית שקורס תחת העול, ויתרה מזו, הוספו שנתיים נוספות לשנות העבודה.
איני מבין איך ניתן בעזות מצח ,להציג בצורה טיאטרלית ע"י שר האוצר לשעבר ,ביבי נתניהו, את אותה סצינה של עומס על העובדים ע"י השירות הציבורי, ובת בבת להמשיך לתמוך בהוצאת עובדי מדינה לגימלאות מופלגות, ואת הנטל להטיל על שאר הציבור.
לדעתי ,חייבים גם לטובת המדינה (הרי ישנם "פנסיונרים" עם נסיון רב שנים, שיושבים בבית), וגם לטובת שאר הציבור העובד, להחזיר את הפנסיורים למעגל העבודה , ובכך לתת אפשרות לעובדים לצאת לגימלאות בגיל כפי שהיה.
הציבור אינו ער מספיק ואינו מודע למספר הרב של הנהנים הללו.
בקירבתי ישנם אנשים שלווים שאין דאגה בליבם, שעושים ככל העולה על רוחם, מסודרים כלכלית , מבלים בשעות הבוקר, ואני וכמותי, משקימים קום ויוצאים לעבודה, דבר שהוא נורמלי .
לכן, אני מבקש כל מי שיכול, להעלות את הנושא ברמה הלאומית ולתיקון העיוות הנ"ל.
בברכה
זוהר צור
|
