| חופשה באילת |
נושא התלונה: |
| יום חמישי 26 יוני 2008 |
תאריך האירוע: |
| אזור אילת |
אזור: |
| אילת |
כתובת: |
תיאור הבעיה:
2008
לכבוד: מלון אורכידאה
הנדון: חופשתנו במלון אורכידאה שנהרסה בעקבות השריפה שפרצה במלון
במהלך חודש יוני הזמנו חופשה במלון אורכידאה, דרך חוה נציגת המלון.
הזמנו חופשה בת שלושה ימים, שני לילות על בסיס לינה וארוחת בוקר, בחדר באגף שנגרילה, למשפחה בת 2 מבוגרים, ילדה ותינוקת.
בתאריך ה-26.06.08 יצאנו מאזור המרכז לכיוון אילת והגענו למלון בסביבות השעה 13:00. עשינו צ'ק אין בקבלה וקיבלנו חדר באגף שנגרילה, מספר: 824.
התמקמנו לנו בחדר וירדנו לבריכה. אחרי שעה קלה בבריכה החלטנו לעלות לחדר להתקלח ולנוח. בשעה 15:45 לערך פרצה לחדרנו בחורה, שלא ראינו אותה שצעקה לנו שיש שריפה ושנתפנה מהחדר. יש לציין שמאוחר יותר נאמר לנו ע"י מספר אורחים אחרים שהיו במלון, שהשריפה פרצה כמעט שעה לפני שמישהו דאג לפנות אותנו, ובמשך שעה היינו בחדר שהיה קרוב למקום השריפה ולא ידענו על קיומה. גם מערכת כיבוי האש שהיתה בחדר ולפי הידע המועט שיש לי היתה צריכה לפעול, לא עבדה למרות שחדרנו כמו שכבר ציינתי היה קרוב למקום השריפה.
מהחדר יצאנו עצמאית בהתחלה שלא ידענו את מיימדי השריפה ואת קירבתה לחדרנו חשבנו לאסוף את חפצינו ולהתפנות אך שבעלי יצא למרפסת בשביל לקחת משם את הנעליים הבנו שאין זמן להתמהמה, השריפה היתה בעיצומה נשמעו קולות של נפילת עצמים, העשן היה כבד ולכן יצאנו בפיג'מות כאשר השארנו את כל חפציינו בחדר למעט פלאפונים ומפתחות הרכב. חשוב לציין שיצאנו עצמאית מהחדר אף אחד מעובדי המלון לא עזר לנו להתפנות ולא הראה לנו לאן ללכת, וחדרנו היה ממוקם על ההר רחוק מהכניסה. חסרי אונים מבוהלים עם שתי ילדות קטנות בוכות בידיים (ילדה בת חמש ותינוקת בת שנה וחצי) רצנו וחיפשנו דרך מילוט מהמלון. שהגענו סוף סוף למטה ביקשו מאיתנו לעבור ולעמוד מעבר לכביש. עמדנו שם עם שתי הילדות במשך יותר משעתיים בשמש, בחום שלמעלה מ-40 מעלות שאין עלינו דבר. שתי הילדות בכו בהיסטריה והיו מאוד מבוהלות הגדולה שבינהן התלוננה על צריבה בעינים והתחננה לנסוע חזרה הביתה, והתינוקת שסובלת מאסטמה החלה להשתעל. אחרי יותר משעתיים בשמש התחננתי שיפנו אותנו למקום כלשהו, כי החום היה כבד והשיעולים של התינוקת הלכו והחמירו. ואז נאמר לנו שאנחנו יכולים ללכת לשבת בלובי של מלון הנסיכה עד שיוחלט מה יעשה. למלון הנסיכה הגענו שוב עצמאית בטרמפ, רכבנו חנה בחניית המלון (מתחת למקום השריפה) ולא נתנו לנו לגשת אליו. לא דאגו לנו להסעה למלון הנסיכה לא שאלו אם יש לנו איך להגיע לשם ואנחנו עצמאית בדרכים לא דרכים מצאנו את דרכינו לשם.
בלובי של מלון הנסיכה נרגענו קצת וחיכנו קרוב לשעה עד שהגיעה נציגה של מלון אורכידאה, עד אז היינו חסרי אונים, בלי לדעת מה קורה איתנו ומה הולך לקרות בהמשך ובלי דבר עלינו, כאמור כל חפצינו נשארו במלון אורכידאה, היינו בלי ארנק, בלי חיתולים לתינוקת, בלי בקבוקים ובלי אוכל. הילדות היו עייפות (לא הספקנו לנוח צהריים) ורעבות ולא הוצע לנו כל פיתרון. בשעות הערב התחננתי שיתנו לי להיכנס עם הילדות לאכול או שיביאו לי משהו לתת להן (הן לא אכלו כלום מהשעה שתיים בצהריים) והתשובה היחידה שקיבלתי היא שאני יכולה לקבל 10% הנחה במזנון הלובי במלון. אני שוב מציינת שלא היה עלינו ארנק וכסף כי הכל נשאר בחדר. בסופו של דבר התינוקת שלי נרדמה עלי בידיים בלי לאכול כלום ולילדה הגדולה קניתי פיצה במזנון הלובי ב-41 ש"ח בשעה 21:30 אחרי שלבעלי נודע מאורח אחר, שגם כן שהה במלון אורכידאה שאפשר לגשת למלון אורכידאה לאסוף את החפצים שלנו ולהביא את הרכב, שוב אף אחד מצוות אורכידאה לא דאג לעדכן אותנו גם בזה. שבעלי חזר מהמלון עם החפצים שלנו יכולתי לקנות לה אוכל. אני רוצה לציין שרק אחרי השעה תשע קיבלנו חדר חלופי במלון הנסיכה (שהיה פחות טוב מהחדר שקיבלנו במלון אורכידאה) ועד אז היינו כולנו בפיג'מות מלוכלכים ובלי דבר!
בלילה של השריפה ובלילות שאחרי השריפה, הילדה בת החמש ביקשה לישון בבגדים שהנעליים מסודרות ליד הדלת כדי שאם תפרוץ שוב שריפה היא תוכל לברוח מהר. עד עכשיו היא בטראומה מהארוע. כמו כן, באמצע הלילה ביום השריפה הילדה הקיאה כנראה כתוצאה מהתייבשות והשהייה המרובה בשמש, והתינוקת נאלצה להשתמש במשאף ונטולין מכיוון שהשיעול לא עבר והיא סבלה מקוצר נשימה.
בבוקר למחרת אחרי לילה לא קל שלא ישנו בו הרבה, ניסינו לבלות את שארית החופשה על הצד הטוב ביותר, אבל גם אז מלצרית מלובי מלון הנסיכה דאגה להגיד לנו "איך נפלנו עליהם", מה שעזר לנו לחוש טוב הרבה יותר. כמו כן בימים ששהינו במלון הנסיכה ועד היום, אף אחד מצוות אורכידאה לא פנה אלינו ודרש בשלומנו או התעניין אם אנחנו זקוקים למשהו.
חשוב לציין שמלון נסיכה עם כל היתרונות שלו, זה לא המקום שבו אנחנו בחרנו לעשות את חופשתנו. יום שלם מהחופש שלנו נהרס כליל והיה לסיוט, שעד היום אנחנו סוחבים ריקושטים של פחדים מהמקרה עם הילדות.
אני ערה למצב בו נקלע המלון ושלא "בחר" להישרף, אבל מקום נמדד לא רק ברגעים יפים ונוחים הוא נמדד גם לצערנו במצבים קשים ולא "מוזמנים". ברגעים אלו קשלתם.
הצוות לא היה ערוך למקרה חרום, בשום שלב.ההתנהלות של צוות המלון ביום השריפה ולאחריה היתה מתחת לכל ביקורת ובמשך כל אותו יום נאלצנו להתמודד לבד עם כל המצבים שנקלענו עליהם ולא תמיד היו לנו הכלים לעשות זאת.
נשמח לקבל כל תגובה מכם, לאור היחס או ליתר דיוק החוסר יחס וההתעניינות שקיבלנו מכם עד היום, ולאור ההתנהלות הקושלת במצבי חירום של צוות המלון.
עד היום גם שפנינו למלון, אף אחד מצוות המלון או מישהו מטעמו לא חזר אלינו.
במקרה שלא תתקבל כל תגובה, לא נהסס גם לפנות הלאה לגורמים המתאימים.
בתודה מראש,
משפחת ברנר
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
| לקבל את החופשה שהזמנו מראש. |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
