| עקיצות פשפישים - מלון הרודס פלאס - חופשה טראומתית עד עצם היום הזה |
נושא התלונה: |
| יום ראשון 27 יוני 2010 |
תאריך האירוע: |
| אזור אילת |
אזור: |
תיאור הבעיה:
ביום שני 28.6.10 אחרי לילה אחד שישנתי במלון, קמתי בבוקר והרגשתי שכל גופי מגרד בצורה מוגזמת, חשבתי שזוהי אלרגיה אך הגרוד לא הניח לי.
בבוקר יום שלישי 29.6.10 קמתי וחשכו עני כל גופי היה מלא שלפוחיות אדומות גדולות ונפוחות. הלכתי לבית החולים יוספטל ושם הרופא איבחן שנעקצתי ממשהוא אך לא ידע מאיזה חרק והחליט כי עלי לקבל שתי זריקות קורטיזון כדי להוריד את הנפיחות, וכך היה. כאשר שאלנו אותו מה עלינו לעשות הוא יעץ לנו לבקש להחליף את המצעים במיטה, וכך עשינו.
בבוקר יום רביעי 30.6.10 ראיתי כי אומנם האדמומיות ירדה במקצת אך הגירוד נשאר ונעשה יותר גרוע וכי נוספו לי עוד עקיצות. הלכנו לאיש הקבלה והוא קרא לשילה שהיא אשת יחסי ציבור של המלון. סיפורנו לה את הסיפור אך היא לא ממש התרגשה ואמרה כי אולי הגעתי עם החרק מביתי וכי אצלם לא יכול להיות דבר כזה אך נבדוק אם אפשר להחליף לך חדר ונזמין את המדביר. יחסה היה בלשון המעטה לא נעים, היתה נימה של חוסר אמפטיה והגשנו כי היא מאשימה אותנו כי אנחנו לא בסדר שנעקצנו במלון שלהם.
לאחר כשעתיים בעלי עלה לחדר ופתאום ראה את המדביר, המדביר שאל אם ארזנו את חפצינו למעבר לחדר החדש ובעלי ענה לו שטרם עשינו זאת אך הוא יכול להכנס לחדר ולבדוק. המדביר החל לבדוק את החדר עם פנס הזיז את המיטה ובדק בארון החשמל. בעלי הסב את תשומת ליבו לשובל הדם של החרק בריצפה שהרג קודם לכן. באותו הזמן סנדרה החדרנית ראתה חרק על המיטה מעכה אותו ויצא ממנו הרבה דם. היא נבהלה ויצאה מהחדר בטענה שהיא אלרגית.
המדביר הבין שיש בעיה וכן אמר שהוא רואה שהחדר נגוע בחיה מסוימת שאיננו יודע מה היא לטענתו.
המדביר הניח לוחות מיוחדים על המיטה ללכידת חרקים וביקש מסנדרה לא לגעת בחדר ולא לנקות, להשאירו כך עד ליום למחרת והוסיף כי מחר יהיו ממצאי הבדיקה.
בעלי התקשר אלי ונתן לי לדבר עם המדביר כדי לקבל ממנו הנחיות איך עלינו לנהוג. המדביר אמר לי שעלינו לנער את הבגדים ולעבור לחדר החדש שקבלנו.
מאחר והעניין הלחיץ אותי מאוד ובמצב שהייתי נתונה בו, שכל גופי אדום ומגרד החלטתי לגשת מיד לקבלה ולברר את העניין. נגשתי לאיש הקבלה ודרשתי בצורה קולנית מעט שישלחו לי חדרנית שתעזור לי לארוז את בגדינו וכן שיכבסו לנו את הבגדים שלבשנו, והתחלתי לבכות כילדה קטנה.
אנשי הקבלה קיבלו את בקשתי וכך היה ארזנו את בגדינו ואת הבגדים שלבשנו שלחנו עם החדרן למכבסה. כאשר בעלי אסף את כלי הרחצה כדי לשים אותם בתיק הרחצה ראה את החרק על תיק הרחצה. מיד שמנו אותו בשקית נילון וירדתי לקבלה כדי לתת להם את החרק.
כשהגעתי לקבלה והראתי אותו לפקיד הקבלה הוא ביקש ממני לחכות ומיד קרא לבחור בשם שדי (אחראי החדרים). שדי לקח את החרק ואמר שהם יקחו אותו לבדיקה ומחר ידעו בדיוק מה עקץ אותנו.
(דרך אגב – עד עצם היום הזה לא קבלנו את ממצאי הבדיקות הנ"ל).
הוא דיבר איתי מעט ניסה להרגיע והסביר לי שהם יבדקו זאת, אך הוא מעביר אותנו לסוויטה. לקחתי את המפתחות ועליתי לחדר להמשיך לארוז. באותו ערב ישנו בסוויטה כאשר בעצם לא הבנו את חומרת המצב ולא ידענו מה עקץ אותנו. פשוט עשינו מה שאמרו לנו ואפילו יותר מכך.
ביום חמישי 1.7.10 היינו אמורים לעזוב את המלון לאחר ארוחת בוקר. שדי התקשר אלי וביקש לדבר איתנו אך מאחר והיו לנו סידורים נפגשנו איתו רק בצהרים והוא הציע לנו להישאר עוד שני לילות בסוויטה כלומר עד שבת בערב. התייעצתי עם בעלי בעניין וחשבנו לעצמנו שאולי זה רעיון טוב ואולי עכשיו העקיצות ירגעו ואם עברנו חדר אז כבר אין חרקים ונוכל להתחיל ליהנות קצת מחופשה הנורא הזאת.
בערב שוב דיברנו עם שדי והוא שוב התנצל והצטער על הסבל שעברנו אך ביקש שנחתום על טופס ויתור על הנסיבות שקרו בעבור שתי לילות נוספים שנתן לנו.
אנו כמובן לא הסכמנו ובדיעבד הצעתו היתה זאת שהחריפה והזיקה לנו מאוד.
נשארנו עוד יומים במלון כאשר המשכתי להתגרד, לא חל שום שיפור במצבי אלא נוספו לי עוד עקיצות וכן המשכתי לקחת כדורי שינה בלילה כדי להירדם. כשקמו ביום שבת בעלי ראה שגם לו יש עקיצות ואז הבנו שאולי גם בחדר הזה יש את אותו חרק שבעצם עדיין לא ידענו מה הוא.
ביום שבת בערב הגענו הביתה עייפים ותשושים מתוסכלים מפוחדים ואובדי עצות.
ביום ראשון 4.7.10 קבענו אם רופאת העור שלנו ד"ר ורה ליבוביץ. היא מיד זיהתה את העקיצות ואמרה לנו שעקצו אותנו פישפשים והעניין לא פשוט, כי מאוד קשה להיפטר מהם. ההנחיות שלה היו ברורות והן:
לקחת את כל הבגדים שהינו איתם באילת ועד היום, את כל מה שלבשנו, או כל בגד שבה במגע איתנו עד היום ולכבס, וליבש, או בשמש או במכונת יבוש.
לקחת את כל המצעים השמיכות שישנו איתם לילה קודם ולכבס.
להזמין חברת הדברה טובה ולהדביר את כל הבית.
למרוח שלוש פעמים ביום משחות על העקיצות שנתנה לנו מרשם להם.
והיא מאוד מקווה שהכל יעבור. כאשר שאלנו אותה לגבי החדר שעברנו היא אמרה שכנראה העברנו את הפשפשים איתנו כי לא כבסנו את כל הבגדים וכי הפשפשים קופצים ממקום למקום וזה ידוע שקשה להפטר מהם.
היינו בשוק וממש מזועזעים למשמע אוזנינו ולא האמנו כי שבוע שלם ישנו עם פשפשים בחדר במלון הרודס. המלון שנחשב הכי מפואר בישראל מלון 5 כוכבים. הגענו הביתה נפולי פנים תשושים ומודאגים מאוד. כל הלילה לא ישנו.
ביום שני 5.7.10 קמנו מוקדם לחפש חברת הדברה הוצאנו את כל המצעים הבגדים והתחלנו בעבודת הכביסות, נקינו את הבית שטפנו קרצפנו כדי שנוכל להדביר את הבית.
לאחר כמה ימים בעוד אני עדיין נסערת עם כל הסיפור התקשר אלי בחור בשם אייל הילל שהזדהה כרכז הביטחון במלון הרודס אילת, ואמר כי התקשר לשאול לשלומי. הרגשתי כל כך פגועה שהתחלתי לבכות והבהרתי לו שאנו עוברים ימים קשים והפשפשים האלה לא עוזבים אותנו. הסברתי לו בדיוק את כל מה שעברתי ובסוף השיחה אמרתי לו שאני מתכוונת לדווח למשרד הבריאות על מה שקורה אצלם במלון וכאשר הוא שמע זאת, אמר לי כי הוא מבקש ממני לחכות עד מחר ושהוא יודיע לי מה קורה. לא ממש הבנתי למה הוא מתכוון אך הייתי כל כך נסערת שאמרתי לו בסדר.
לאחר יומיים אייל התקשר אלי והודיע לי כי הם נתנו לי פיצוי של יומיים בסוויטה והם רואים את העניין סגור. למרות שאני עדיין מתגרדת ולמרות שביומים הנוספים שנשארנו בסוויטה בעלי נעקץ. אבל הוא המשיך לטעון כי מבחינת בית המלון העניין סגור. (שיחה מוקלטת).
בקיצור הלכתי לכמה רופאים שנתנו לי תרופות ומשחות בלי הפסק, ובעיית העקיצות נמשכה בערך חודשיים. עשיתי שתי הדברות בבית מפני שפעם אחת זה לא הספיק.
יכולה אני להעיד כי בכל שנות חיי לא נתקלתי בפשפשים, (אפילו בשרותי בצבא וכן בשרות שתי ילידי בצבא בשרות קרבי).
אני רוצה לציין כי המלון היה עסוק בלטייח את המצב ולא באמת בלעזור לנו. הם לא דאג לידע אותנו באיזה חרק מדובר, הם גררו אותנו יום ועוד יום רק כדי שלא נדע את האמת שיש להם במלון פשפשים.
אין לי מילים לתאר איזה סיוט עברנו. וכמה כסף הוצאנו על תרופות, שתי הדברות, שבועיים שלא הגענו לעבודה ועל החופשה עצמה שעלתה לנו הרבה כסף, וכמובן כמובן עוגמת הנפש שאי אפשר לתאר אותה.
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
