| תפירת תיק פלילי ע"י הפרקליטות |
נושא התלונה: |
| ברמן רם |
שם/כינוי: |
| יום רביעי 14 אפריל 2004 |
תאריך האירוע: |
| אזור השרון |
אזור: |
| פרקליטות מחוז ת"א |
סניף חברה: |
תיאור הבעיה:
לכ' ............
תפירת תיק פלילי / משפט קפקא – מהדורת 2000
כללי
המקרה המתואר להלן מוכיח כי משפט קפקא אינו רק עניין ספרותי, אלא, הוא קיים בישראל של שנות האלפיים. במכתב זה ובמסמכים המצורפים אליו, אמנם, יתואר מקרה פרטי, אולם, אותם דפוסי התנהגות עלולים לקרות לכל אחד.
בחודש מרס 2007 הסתיים הליך משפטי נגדי, שהחל עקב כתב אישום פלילי שהוגש ע"י הפרקליטות לפני למעלה משבע שנים, ובו הואשמתי ב"סחיטה באיומים", עבירה שבה העונש המכסימלי עפ"י החוק 7 שנות מאסר. כתב האישום התבסס על תלונה של צעיר בן לאחת המשפחות העשירות והמקושרות בארץ.
תלונתו העיקרית של צעיר זה, ייחסה לי משלוח של עשרות מכתבי איומים בדואר, אל משפחתו ואל רבים אחרים, במטרה לסחוט אותו ו/או את משפחתו, וזאת בלי שהציג ולו מכתב איום אחד.
המשטרה התעלמה, הן מהתלונה בגין סחיטה, והן מהתלונה בגין איומים, בגלל היות התלונה חסרת כל בסיס וללא כל ראיות שהן שיתמכו בטענה המוזרה, אולם, באופן תמוה, הפרקליטות תפרה לי תיק פלילי.
תלונה ללא מידע רלוונטי או מוחשי כלשהו.
הצעיר הנ"ל הגיש נגדי תלונה ללא מידע רלוונטי או מוחשי על סחיטה, או על איומים. הצעיר רק טען כי הסחיטה בוצעה באמצעות מכתבי איומים שכביכול שלחתי אליו, אולם, הוא לא פירט דבר מעבר לכך. לא הוגשו מכתבי איומים ואפילו לא נמסר ציטוט כלשהו שניתן לפרשו כאיום.
חוסר פרטים וחוסר ראיות על סחיטה או על איומים שיוחסו לי.
מעולם לא נמסרו לי פרטים מהותיים על העבירה המיוחסת לי, ומעולם לא הוצג מכתב איומים כלשהו שכביכול שלחתי בדואר לצעיר שהתלונן נגדי או לאחר, ולא הוצגה כל ראיה אחרת.
פניותיי אל גורמי התביעה בכל שנות המשפט, לקבל פרטים על מהות העבירה שיוחסה לי, ואשר גרמה להרשעתי, נענו בתשובות מתחמקות ושקריות, או לא נענו כלל.
ברור הוא כי התביעה סירבה להציג את גרסתה לאופן ביצוע הסחיטה או האיומים כביכול, משום שהצגת גרסה כלשהיא, הייתה נסתרת על ידי באמצעות גרסות אחרות של הצעיר עצמו.
* להלן שאלות מהותיות בעניין הסחיטה או האיומים שלא נענו עד עצם היום הזה:
1. האם היו ראיות לסחיטה או איומים? אם כן, איזה ראיות היו, ולמה לא הוצגו בפני ביהמ"ש?
2. כיצד בוצעה העבירה "סחיטה באיומים", מתי (באיזה שנה), האם נסחט דבר מה? אם כן, מה?
3. מי היו הקורבנות ל"סחיטה באיומים", האם הוזמנו לעדות ע"י התביעה? אם לא, למה לא הוזמנו?
4. למה לא נחקרתי מעולם, לא במשטרה ולא בביהמ"ש באחד האישומים "סחיטה" או "איומים"?
מהלך המשפט
ערכאה ראשונה: שופט השלום החזיק את התיק ארבע שנים וניהל בממוצע דיון קצר אחד בכל חצי שנה. בשלב הסיכומים, השופט התייחס אך ורק לסיכומי התביעה, תוך התעלמות מוחלטת מהצד שלי, והרשיע אותי.
ערכאה שנייה (ערעור בביהמ"ש המחוזי): היו שלושה דיונים, ובכל דיון היה הרכב אחר. השופט שכתב את פסק הדין לא נכלל בהרכב המקורי, וכתב פס"ד הזוי וחסר שחר לא פחות מגרסת ביהמ"ש השלום.
בקשותיי מביהמ"ש זה לקבל תיאור של העבירה המיוחסת לי, לא נענו, והוצע לי לבקש את ההסבר מבית משפט העליון.
ערכאה שלישית (בקשות לערעור בביהמ"ש העליון): בקשתי לערעור נדחתה עפ"י המלצת התביעה.
המצב היום ומטרת המכתב: הורשעתי במשפט ביזארי, בלי לדעת על מה ולמה, על כן אני דורש מביהמ"ש העליון לתאר את העבירות המיוחסות לי.
שופטי הערכאה השנייה התחמקו וחובת הנימוק בטענה כי ביהמ"ש העליון יאמר לי איך כביכול סחטתי ו/או איימתי (הסירוב להסביר לי על מה הואשמתי והורשעתי, יוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת במדינה דמוקרטית).
רם ברמן
העצמאות 40 הרצליה, 46789
מצורף קובץ pdf
|
| עגמת נפש |
סוג הנזק : |
| עריכת משפט חוזר |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
