| חוב ארנונה מ2004 שהובא לידיעתי רק ביוני 2010 כאשר תפח פי 4 מהסכום המקורי בשל הוצ' הליכים וריביות. והגיע להוצל"פ ולעיקול חשבוני.. |
נושא התלונה: |
| אזור ירושלים |
אזור: |
| ככר ספרא 1 ירושלים |
כתובת: |
תיאור הבעיה:
שלום רב,
איני יודעת אם יש עילה לתלונתי, אך אני זקוקה לאזון קשבת בין היתר ואודה מאוד גם על כך.
ב15.1.05 עזבתי את ירושלים, לאחר שהגעתי להסדר תשלומים עבור הארנונה לשנת 2004 ומקצת מ2003 בהוראת קבע.
לא הייתי מודעת לכך שהוראת הקבע הוחזרה ע"י הבנק, לטענת העירייה מאחר שהוראת הקבע לא עודכנה בבנק.
ביוני 2010 קיבלתי צו חיוב תשלומים מההוצל"פ ע"ס כ4700 ש"ח על חוב של כ700 ש"ח משנת 2003.
בעזרת עמותת "ידיד" שלחתי לעיריייה מכתב ב13.6.10 בו ביקשתי כי החוב יופחת לסכום הקרן, מאחר שעד כה לא קיבלתי כל דיוור בעניין.
בנוסף פניתי להוצל"פ לשם קבלת פירוט התיק ורשימת תיקים. קיבלתי מהם העתק של פסק הדין הזה בלבד.
לא ידעתי שהיה חוב, לא ידעתי שהייתה תביעה ופסק דין.
כחודש לאחר המכתב הראשון מההוצל"פ זכיתי במכתב נוסף עם חיוב ע"ס כ15000 ש"ח, עבור ארנונה משנת 2005.
ניגשתי שוב להוצל"פ לשם קבלת רשימת תיקים והפעם שני התיקים היו רשומים.
נסעתי לעירייה (אני מתגוררת כיום בחיפה) וביררתי במה מדובר, הם רצו להגיע להסדר תשלומים, אך הכריזו כי לא יפחיתו מהריביות שהצטברו עד כה.
בנוסף, הם טענו כי לא קיבלו את המכתב הראשון שלי, על אף שנשלח בדואר רשום וקיבלתי אישור מסירה.
השארתי את המכתב בעירייה עם אישור מסירה נוסף ב15.7. (למרות שלא היה רלוונטי עוד, נרשם בטרם ידיעתי על החיוב הנוסף)
לאחר מכן, כתבתי מכתב נוסף לגבי הפחתת הריביות עבור החיוב השני. המכתב נשלח במייל מספר פעמים, עד שקיבלתי הודעה ברורה כי תלונתי בטיפול ב3.8.10.
לפני כשבוע קיבלתי תגובה מהעירייה על המכתב הראשון, כצפוי לא התחשבו בבקשותיי. על המכתב השני טרם נעניתי והמתנתי לתגובה בטרם אגיע להסדר תשלומים נוסף.
ביום ג', כאשר משכורתי נכנסה לחשבון הבנק - יום לפני ערב החג חשבון הבנק שלי עוקל, לא נותר לי מספיק כסף לנסוע למשרתי באותו יום שלא לדבר על אפשרות לקניית אוכל ולתשלום עבור צרכים בסיסיים וחיובים נוספים כגון חשבונות שוטפים ושכ"ד-עליהם אדרש כעת לשלם ריביות וקנסות, בנוסף לעוגמת הנפש והבושה העצומה הכרוכים בעניין.
עליי לציין כי איני עבריינית נמלטת, איני מנסה להתחמק מתשלומי חובות ואילו ידעתי על כך בשנת 2005 הייתי ממהרת להגיע להסדר תשלומים נוסף עם העירייה ודואגת לוודא כי אכן הכל מטופל ומשולם כראוי. העיכוב נעשה בתום לב מחוסר ידיעה כאמור.
בוודאי שלא חפצתי בחוב של 20000 ש"ח שרק צובר ריביות מרגע לרגע, והייתי נמנעת מהוצאה לדין.
אני עובדת עם אנשים וילדים בעלי צרכים מיוחדים, ולדאבוני במשרות מהתחום הזה השכר הוא זעום, ואני מתקשה, אך משתדלת לשרוד.
אני מבינה היטב כי עליי לשלם את חובי לעירייה, אך מדוע עליי לשלם פי 4 מהסכום המקורי כאשר לא הייתי מודעת כלל להיותו קיים???
כיצד הם מרשים לעצם לעקל חשבון בנק ערב החג?
מדוע הם נענים לפניותיי באופן כה איטי, עד שהחוב תופח ותופח ואני מסתבכת עוד ועוד?
תגובת העירייה עד כה הייתה כי זו בעיה שלי שלא קיבלתי את הדואר, (שנשלח לדירה אותה עזבתי בירושלים) אי ידיעה אינו פוסל מהחוב לטנעתם.
אך, לטענתם הצדק עמם, כאשר הם גרסו כי לא קיבלו את המכתב ששלחתי אליהם בדואר שום כולל אישור מסירה.
מדוע רק כיום איתרו אותי? למה לא ניסו קודם לכן? לא נעלמתי או ירדתי למחתרת, לא עזבתי את הארץ ולו ליום אחד בשש השנים שחלפו. בימינו פשוט וקל עד מאוד לאתר אנשים, ואין כל צורך להמתין 6 שנים לשם כך.
כעת מדובר בחוב עצום עבורי, מופרך ומיותר בעליל, שלא היה אמור להגיע למצב זה מלכתחילה.
|
|
|
|
|
