| מחלקת חינוך |
נושא התלונה: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
| גבעתיים |
כתובת: |
תיאור הבעיה:
שלום רב,
רצ"ב מכתב שהופנה למחלקת חינוך בעיריה,כמובן ששמו של בבנו הושמט וצויין במקווקו 21 בדצמבר 2005
לכבוד
אסתר אריאל
מנהלת המחלקה לחינוך
עיריית גבעתיים
שלום רב,
בננו ---- בוגר בי"ס "ברנר" גבעתיים, מחזור תשס"ב בממוצע ציונים של 78.
עם סיום לימודיו היסודיים ניתנה הבחירה בידו, להמשיך באורט טכניקום או בקלעי.
לצערי ----- בחר באורט טכניקום.
כבר בסיום כיתה ט' הרגיש כי טעה, ממוצע ציוניו ירדו ל- 60-70, הבין כי מקומו לא באורט ביקש לעבור בי"ס. פנה ביוזמתו, לכל גורם שהכיר וחשב שיש מצב שיוכלו לעזור לו. הגענו למחלקת חינוך בעירייה לחדרך, ------ התחנן לנפשו בפנייך, ביקש לעבור, הבטחת לבדוק ושוב טלפונים ושוב פגישה בחדרך, כאשר -----מתחנן, "אינני מסוגל ללמוד שם", "קשה לי, נראה לי שאני הולך לאיבוד".
מספר ימים לפני תחילת הלימודים המשכנו לבקש, התעקשנו ובסופו של דבר נדחנו על ידך "אין מקום
בקלעי", השבת.
המשכנו לכיתה י' באורט טכניקום עם תלמיד מתוסכל ולא לומד. ----- סיים כיתה י' עם 7 שליליים.
מבחינת התנהגות ילד מקסים.
גם השנה הרגשנו כי אינו עושה כלום, בשיחות עם המורים ועם היועצת, באופן קבוע - ----- אשם, הוא אינו רוצה, אם ירצה יצליח, אנחנו לא יכולים ללמוד במקומו........
בצר לנו, פנינו לשרות הפסיכולוגי בעיר, על מנת לברר, לבדוק מה קורה איתו? מדוע אינו לומד?
לתדהמתנו, הסתבר לנו, שהשירות הפסיכולוגי בעיר אינו מטפל בתלמידי אורט, למרות שהם תושבי גבעתיים. מוכנים לטפל אבל, באופן פרטי בתשלום. ואכן כך, שילמנו מחיר מלא על מנת לשמוע
מהפסיכולוגית כי, הילד הוא נבון, אם יחליט ללמוד יצליח....... יש לציין כי באתר האינטרנט של עיריית גבעתיים, מציינים בגאווה, השירותים הפסיכולוגיים ניתנים לכל התלמידים בכיתות א' עד יב' במערכת החינוך בגבעתיים).
לפני כשבועיים ---- נקרא ע"י המחנך שלו שהוא גם רכז השיכבה, אשר הודיע לו חגיגית, "אתה
איתנו לא יוצא לפולין "אתה תלמיד לא ראוי"........
---- שנפגע קשות שאל לפשר הדבר ונענה שוב, צוות בי"ס החליט כי אינך ראוי.
וכשאביב השיב, "אני לא חושב שזה "פרס", סבתא שלי ניצולת שואה, הנושא חשוב לי, זאת המורשת
שלנו", ענה לו המורה, "אנחנו חושבים שזה פרס". כאן ----- נחנק ולא יכל להשיב ואם יציאתו מהחדר הרכז הוסיף ואמר, "אני מקווה שהמוטיבציה שלך לא תרד".............(אני מזכירה אין בעיית התנהגות)כעת הבנו את גודל השגיאה שעשינו.......
תמכנו בבי"ס, האשמנו את ---- שאינו לומד, למרות שטען תמיד, אין לכם מושג כמה קשה לי ללמוד
במקום הזה.
התערבנו בנושא פולין, ההחלטה שונתה אך גם הכריעה את הכף. בו ביום (18.12.05) "שלפנו" את ---- מאורט טכניקום. ישירות לאנקורי בתקווה ששם לפחות לא יפגעו בנפשו.
אנחנו מלאי כעס על עוגמת הנפש בכלל ועל הפגיעה הקשה בבננו בפרט.
---- הידרדר בלימודיו יש לו פער של שנת לימודים.
עתידו ונפשו של בננו חשובים לנו יותר מכל, אנו מכים על חטא שלא הקשבנו לו ולא תמכנו בו כמו שצריך.
בי"ס אורט טכניקום הרס לנו את הילד, יחסם של המורים והמחנכים הוא מעליב, משפיל, לא תומך
ואנו בדקה ה- 90 קלטנו זאת והחלטנו להצילו.
קצרה היריעה מלתאר עוד הרבה דברים שקרו בבי"ס זה, אך לשמחתנו זה מאחורינו.
אני מקווה שתכנסו עמוק יותר לנעשה בבי"ס למען ילדים אחרים שאולי אין להם הורים תומכים,
כמונו.
אני רואה גם בכם כאחראים חלקית לכישלונו של בננו בלימודים.
שכר הלימודים בבי"ס הפרטי אנקורי עד סיום לימודיו בכיתה יב' כולל בגרויות עומד על
כ- 28,500 ₪ עפ"י החלוקה להלן:
10,000 ₪ לשנה.
14,000 ₪ לשנה הבאה.
כ - 2,500 ₪ ספרי לימוד לשנתיים.
כ- 2,000 ₪ הוצאות נסיעה.
לאור הסכומים הכבדים ובהיותינו תושבי העיר, אני פונה ומבקשת את השתתפותכם במימון הוצאת שכר הלימוד.
שהרי כל תלמיד הלומד עד יב' ממון על ידי הממסד.
ההוצאות הרבות הם נטל גדול על משפחתנו ואנו מבקשים את השתתפותכם במימון לימודיו של בנינו.
אני מקווה שבמשותף נביא את אביב למקום אליו הוא זכאי להיות עם ביטחון ודימוי עצמי גבוהה.
רק ב-29 בינואר 2006 קיבלנו מכתב תשובה מהגב' אריאל:
הצטערנו לקרוא - אך לא נוכל לעזור לכם במימון בי"ס פרטי. מוכנים להשתתף בהוצאות נסיעה.
אך אנו לא ויתרנו ושוב כתבנו....
5 בפברואר 2005
לכבוד גב' אסתר אריאל
מנהלת המחלקה לחינוך
עירית גבעתיים.
שלום רב,
הנדון: מכתבכם מיום 29 בינואר 2006
תודה על תשובתכם , אך עלי לערר על החלטתכם.
ידוע לנו כי כל תלמיד בבי"ס ציבורי עולה לעריה סכום מסוים אני מבקשת את הסכום הנ"ל להשתתף באחזקתו של -----בלימודיו בבי"ס פרטי אנקורי.
כפי שידוע לך ממכתבי הקודם בי"ס אורט, נהג לא באופן הוגן כלפי בני. גם בפנייותנו אלכם נדחנו בסופו של דבר על הסף, עד שנאלצנו בגלל התדרדרות קשה במצבו הלימודי והנפשי של -----, לרשום אותו בביס פרטי. (היינו מעדיפים להמשיך וללמוד כמו יתר תלמידי העיר בתוך העיר גבעתיים. ועל כך יעידו מוריו ומחנכיו מבי"ס היסודי).
אנו מתקשים מאוד לשאת בתשלום המלא של שכר לימוד בבי"ס פרטי ומבקשים את קיזוז התשלום שהייתם מעברים בגין ----לבי"ס הציבורי כהשתתפות באחזקתו בבית ספר פרטי.
ידוע לנו כי בשנה שעברה השתתפתם במימון של מספר רב של ילדים בביס אנקורי.
אנא מכם, כל בקשתנו הינה, להשתתף ביחד אתנו במימון שכר הלימוד באנקורי העולה 24000 (עשרים וארבעה אלף ₪) עד קבלת תעודת בגרות. בנוסף על כך מוטל עלינו ההורים הוצאות רבות אחרות כמו ספרים וציוד אחר. (בעקבות התשלומים הרבים ששלמנו, מנענו ----את המסע לפולין שכל כך נלחם ורצה לצאת.
אנו מבקשים מכם לדון שוב בבקשתנו.
בתודה ובברכה,
ועל כך למרות כל פניינו לא קיבלנו כל מענה נאלצנו לכתוב שוב :
16 במאי 2006
לכבוד
גב' אסתר אריאל
מנהלת המחלקה לחינוך
עירית גבעתיים.
שלום רב,
הנדון: מכתבכם מיום 29 בינואר 2006
על פי הנהלים המוסכמים , מוסדות ציבוריים וממשלתיים אמורים וצריכים להגיב על מכתבים תוך שבועיים לכל היותר.
לצערי לא קיבלתי כל מענה, למרות התזכורת ששלחתי.
אנו חוזרים ומבקשים לדון בחיוב בקשתנו.
רצ"ב המכתב שהועבר אליכם בפקס.
בתודה ובברכה,
ועל כך קיבלתי תגובה מהירה מיום 17 במאי 2005 בזאת הלשון:
צר לי על אי ההבנה שנוצרה, הייתי משוכנעת שעניתי על מכתבך, לגופו של עניין, התשובה שנשלחה אליכם ב-29.1.06 עדיין תקפה אנו מוכנים להשתתף רק בהוצאות נסיעה.
בקשתנו - ידוע לנו כי העיריה כן השתתפה בהוצאות שכר לימוד באנקורי לכל תלמידי בי"ס תלם שנסגר בשנה שעברה.
ידוע לנו כי כל עיריה מקבלת ממשרד החינוך השתתפות בשכר לימוד בתיכון אנו מבקשים להשתמש בזאת.
מדוע התשובה היא שלילית מדוע אין לנו כל הסבר כל מה שקרה. מדוע גוף כמו עירית גבעתיים בעצם לא מגן על תלמידי עירו.
תודה רבה
|
| כספי |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
