| הפחתת אחוזי נכות |
נושא התלונה: |
| יום שלישי 30 מאי 2006 |
תאריך האירוע: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
| חולון |
סניף חברה: |
תיאור הבעיה:
בגיל 17.5 חליתי בסוכרת נעורים. לא גויסתי לצה"ל עקב כך, והתחלתי טיפול באמצעות זריקות אינסולין ודיאטה מתאימה.
עד גיל 21 הסוכרת היתה מאוזנת באופן משביע רצון, אך אז התחילו בעיות שונות והמצב הורע.
הגשתי תביעה לביטוח לאומי ונקבעו לי 75% נכות, אשר אותם היה צורך לחדש מדי שנה.
בגיל 26 הופניתי למחלקת שיקום של ביטוח לאומי, לגברת עליזה מאירי, אשר הפנתה אותי למרכז השיקום בבית לוינשטיין ברעננה. שם עברתי אבחון מקצועי והתחלתי בלימודי הנהלת חשבונות.
בסיום התוכנית ניסיתי להשתלב בשוק העבודה אך ללא הצלחה מרובה. במקביל, הסוכרת הפכה להיות פחות ופחות מאוזנת ודבר זה הקשה עלי עוד יותר למצוא עבודה מתאימה.
לפני כ-16חודשים הופחתו אחוזי הנכות שלי מ-75% ל-65%. בעקבות כך פחת גם סכום הקיצבה מכ-2000 שקלים לכ-1100.
מצבי הבריאותי, לעומת זאת, לא השתפר. חליתי בשפעת שהתדרדרה והפכה לדלקת ריאות, מה שהשפיע על איזון הסוכרת ומצאתי את עצמי מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ בביה"ח וולפסון בחולון.
מאז עברה שנה, והמצב לא השתפר. לא הצלחתי לחזור לאיזון, רמות הסוכר עלו, ומאז אושפזתי פעמיים נוספות בשל יציאה מאיזון.
הדבר מתבטא ברמת התפקוד היומיומי שלי. ירדתי במשקל, אני סובלת מחולשה ומסחרחורות וממעטת לצאת מהבית. כמו כן עברתי בדיקת צפיפות עצם והתוצאות הראו אוסטיאופורוזיס.
אני גרה בדירה של עמידר עם אמי ושני אחים הצעירים ממני. בחמשת החודשים האחרונים אמי מאושפזת בבית החולים הפסיכיאטרי "אברבאנל" בבת ים. אחד האחים הוא חייל משוחרר והאח השני בן 11. אין לי כל הכנסה מלבד קיצבת הביטוח הלאומי.
עלי לשלם חשבונות, לגדל ילד בן 11 ולטפל בבריאותי הרופפת מקיצבה של 1100 שקל. זה קשה עד בלתי אפשרי. מצבי הבריאותי אינו מאפשר לי למצוא עבודה, אני בקושי מתפקדת בבית ועושה רק את המינימום ההכרחי.
כשאני מתעוררת בבוקר אני לא יודעת איך יעבור היום. אני לא יודעת אם אני ארגיש בסדר, או אולי אאלץ לשכב במיטה כל היום.
כשאני קמה אני לא רואה, פשוטו כמשמעו. הכל נראה כמו מאחורי וילון שחור ועוברות דקות ארוכות ומפחידות עד שהראייה מתבהרת.
הייתי רוצה לצאת לעבודה ולחיות חיים נורמלים, אבל אני לא יכולה.
יש לי חובות בבנק, חובות במכולת, בחברת החשמל, ואין לי דרך לשלם.
לפני כשבועיים הייתי בוועדת ערעורים במכון להערכה תפקודית ברעננה. למרות כל האמור לעיל הם החליטו שאני יכולה לצאת לשוק העבודה והמליצו לי , בין היתר, "לסדר במבה על המדפים בסופר".
כמובן שאת אחוזי הנכות לא העלו לי חזרה.
שבוע אחר כך אושפזתי שוב בבית החולים וולפסון במחלקת טיפול נמרץ.
אני מבקשת להעלות חזרה את אחוזי הנכות שלי ל-75% ולשקול לשלם רטרואקטיבית את הסכום המתאים מאז שהופחתו אחוזי הנכות. אולי אז אוכל לנסות ולהשתקם, ללמוד לתואר, למצוא עבודה שתפרנס אותי בכבוד ולא להסתמך יותר על הקצבה הזעומה שנותן הביטוח הלאומי.
|
| עוגמת נפש + כספי |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
