| אירוח באהבה? לא במרידיאן ים המלח |
נושא התלונה: |
| אזור הדרום |
אזור: |
תיאור הבעיה:
בתאריך 16 לנובמבר 2007, יום שישי, הגענו למלון מרידיאן ים המלח זוג ושני ילדים.
עקב טעות אצלכם ברישום ההזמנה המלון סיווג אותנו כזוג בלבד (ברשימה עם הלוגו שלכם המצויה אצל מנהלת הקבוצה – יש הזמנה של זוג + 2 ילדים).
מאותה טעות קטנה יחסית, עברנו סאגה שאינה מביישת טירונות צהלית מצויה.
השעה: 16:00 ביום שישי
הגענו למלון שמחים ומותשים, וכל אשר חפצנו הוא בחדר שהוזמן מראש.
השעה 16:05
מצאנו את המפתח לחדר 916 ועלינו על טפינו ועל חפצינו לקומה 9. החדר קטן יחסית ואין בו מיטות נוספות.
על טפינו וחפצינו חזרנו חזרה ללובי.
השעה 16:15
מעל 10 דקות חיכינו בתור, ונדרש גם מנהל משמרת כדי להודות בטעות (שלכם).
הפתרון היחיד שהוצע לנו הוא מיטות מתקפלות בסגנון צהלי (וכאן הסליחה לצה"ל המספק מיטות נוחות הרבה יותר). כל ניסיונותינו לשנות את התמונה נתקלו בחומת אדישות. או כפי שמנהל המשמרת אמר: "זה מה שאני יכול להציע. אין טעם שנדבר על זה יותר".אין אפשרות לחדר נוסף או לכל פתרון אחר (ולא דברנו כלל על תשלום, רק על האפשרות). וכך, במלון 5 כוכבים מאלצים אותנו לישון בתנאי אכסניית הנוער הסמוכה.
אנו יוצאים לנופשים בכל הארץ. מעולם לא נתקלנו במלון 5 כוכבים בו השינה עם 2 ילדים באותו החדר היא בחדר צפוף כל כך וללא הפרדה. לא רשת דן ולא ישרוטל מרשות לעצמן את הזלזול הזה בנופשים.
השעה 16:35
עלינו לחדר על טפינו ועל חפצינו. מובן שאף אחד לא חשב ולא טרח להציע לנו עזרה.
בחדר כזכור מיטה אחת.
התקשרנו ודיברנו עם אפרת (שיחה מספר 1) וביקשנו שהחדר יסודר לעוד 2 ילדים.
[טוב נו, אפילו בשלב הזה לא היינו תמימים מספיק כדי לחכות שתעשו זאת מיוזמתכם].
השעה 17:30
לאחר 2 שיחות נוספות, הגיעו 2 מיטות. מתקפלות.
מיטות שגם צה"ל כבר לא נותן לחייליו, אבל הכל באהבה.
יחד עימן הגיע "שמיכת קוץ" בלויה (אחת בלבד) – כזו שלפני 30 שנים היו זורקים לפח.
השעה 17:45
יש לנו 4 מקלחות לעשות לפני ארוחת ערב ב 19:00, ושתי מגבות בלבד.
לאחר 3 שיחות טלפון נוספות הבנו שלא נתקדם עד שלא נרד פיזית ללובי.
בעלי ירד ללובי והתנחל אצל פקידי הקבלה עד לקבלת מגבות נוספות.
"מה אתה לא סומך עלינו?" שאלו בתמיהה. רק לאחר שראו כי אכן הוא לא יזוז עד לקבלת המגבות, טרחה הפקידה בלובי להתקשר לתחזוקה ולבקש שיביאו מגבות "עכשיו".
השעה 18:10
הגיעו המגבות.
אין עדיין מצעים ושמיכה נוספת.
השעה 18:45
דפיקה בדלת. הביאו עוד שמיכת קוץ בלויה ומצעים.
5 הכוכבים של המלון בהקו – שעתיים ושלושת רבעי - יש לנו הכל. הכל ? לא בדיוק. מה עם כרטיסים נוספים למגבות בריכה? את הכרטיסים לא ראינו עד עצם היום הזה.
בין לבין עשינו מקלחות לילדים – באמבטיה משנות ה 50 מלאת חלודה(וכן – אני יודעת שהמלון בתהליך שיפוץ. זה ממש, אבל ממש לא מעניין אותי. אני לא באתי להשקיע כסף במלון. באתי להנות מסוף השבוע הספציפי הזה).
לאחר ארוחת הערב ניסינו לישון בקומונה הכפויה שיצרתם לנו.
מרווח של אפס (0) סנטימטרים בין המיטות יצר צפיפות בלתי נסבלת ומכות יבשות מכל הכיוונים כשמישהו "העז" לצאת לשירותים באמצע הלילה.
גם בבוקר השירות המאוהב שלכם הצטיין –
כדי לקחת מטקות לשחק הריצו אותנו מפקיד אחד לשני ולשלישי. השלישי (בספא) לא ידע על מה מדובר (והיה לנו קצת ספק אם הוא הבין די עברית כדי להבין את הבקשה). בליארד לעומת זאת ב 50 ₪ לשעה לא היה לכם בעיה לספק.
בבריכה – "אין כרטיס אין מגבת" היו מילותיה היחידות בעברית של העובדת שעמדה לחלק מגבות. וכך, נותרנו 4 עם שתי מגבות בלבד.
ובצהרים –
כדי לסיים את הנופש כמו שרק אתם יודעים, באהבה – ארוחת הצהריים.
בברושור שנתתם לנו כתוב 13:00.
הגענו ב 13:00 וחיכינו בתור.
רק לאחר 5 דקות נודע לנו משאר העומדים בתור ש "בעצם זה ב 13:15". למה? ככה. ולמה לא מודיעים למי שעומד? נו טוב... באהבה...
ב 13:15 – עוד לא.
13:25 – ברוך השם – יש ארוחת צהרים – 25 דקות אחרי הזמן.
ב15:00 יצאנו מהמלון מאוכזבים, עייפים וכועסים. 1200 ₪ לסוף שבוע שגם בחינם לא הייתי נוסעת אליו.
|
| עגמת נפש |
סוג הנזק : |
| תשובה עניינית ולא מתחמקת, זיכוי כספי (1200 ש"ח) |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
