| רשלנות ועוגמת נפש בביה"ח יוספטל באילת המשמרת של הד"ר חס מוחמד ואח מוסמך וויסאם |
נושא התלונה: |
| יום שני 16 ינואר 2012 |
תאריך האירוע: |
| אזור אילת |
אזור: |
| ביה"ח יוספטל אילת |
כתובת: |
| מר"מ |
סניף חברה: |
תיאור הבעיה:
בתאריך 16/1/2012 בשעה 18:01 הגעתי לחדר המיון מר"מ בביה"ח יוספטל באילת עם דלקת חריפה בדרכי השתן, עם תחושת צריבה נוראית וכאבים עוויתים בבטן התחתונה. כעבור 40 דקות נקראתי להכנס לחדר המיון לבדיקות ראשוניות והתבקשתי לתת דגימת שתן ולצאת החוצה ולהמתין עד לקריאה נוספת. בזמן ההמתנה כאבי הבטן החמירו ותחושת הצריבה הלכ וגברה,כח הסבל שלי הלך ופחת. למי שחווה דלקת בדרכי השתן יודע כמה התחושה יכולה להיות נוראית ומייסרת,חוסר השקט הנפשי, המתיחות, החולשה כל שניה יכולה להרגיש כמו נצח.מסתבר שיש רופאים שלמדו 7 שנים ועדיין לא יודעים זאת. משלא יכולתי לשאת את הכאב חזרתי למיון והתלוננתי על כאבי בטן וצריבה מול אח מוסמך של ביה"ח בשם וויסאם,וויסאם השיב בחוסר אכפתיות ובטון מזלזל וצרחני שאין מה לעשות ושאין לו דרך לעזור לי וסילק אותי החוצה מהמיון באיומי משטרה. הייתי בהלם לרגע כי כל מה שעבר לי בראש באותו הרגע הייתה תחושת הכאב וחוסר האונים והתשובה הזאת של אין מה לעשות רק התישה אותי מנטלית.העובדה שאני נמצאת בביה"ח עומדת מול אח מוסמך וזה לא יכול לעזור לי ואף מגרש אותי באיומים ובלזול , מעליב מאוד.בבכי ובתחנונים ניסיתי שוב את מזלי והפעם הדמעות כבר החלו לצאת החוצה הרגשתי שאני ממש מתחננת לוויסאם וזה שוב החלק לצעוק ונתן לי אופטלגין.אופטלגין?? כמה חוסר מקצועיות וכמה חוסר רגישות צריך אדם להיות כדי להרגיע דלקת חריפה בדרכי השתן באופטלגין. זה רק ערער אותי עוד יותר.הבנתי שזו הייתה דרכו פשוט לגרום לי לצאת החוצה. נסיתי שוב ושוב לדבר ולהתחנן וזה שוב טען שאני מפריעה ושוב פרובוקציה מזלזלת וצרחות מצידו שגרמה לכל העוברים והשבים ללטוש את מבטם אל נוכח הסיטואציה.הרגשה של השפלה במצב של חוסר אונים לא הכי סימפטי. כשמנהל המשמרת הד"ר חס מוחמד שמע את הבכי שלי ואת הצרחות של וויסם האח המוסמך הוא ניגש לכיווןף כשבאתי לנסות ולשתף אותו במה שאני עוברת ואף לבקש את עזרתו הוא פשוט מסתם לי את הפה בצרחה והורה לי לצאת החוצה מביה"ח לפני שהוא קורה למשטרה. אני חשבתי באותו הרגע שאני פשוט הוזה את כל הסיטואציה הזאת , לא האמנתי למשמע אוזניי במקום שאני הכי סובלת ,הצריבה,החוסר שקט הנפשי , תחושת העקצוצים בצידי הגוף ובנוסף פושעת.עצוב, מעליב ומשפיל. אין דרך אחרת לנסח זאת.
אינני תושבת אילת ובמסגרת עבודתי עם צבא הגנה לישראל כאזרחית אני נדרשת להגיע לבסיס עובדה שבדרום ולכן לא עמדו בפניי עוד אלטרנטיבות לטיפול רפואי נגיש. אני מטופלת במרפאה כ"כ חמה באופקים מרפאה רגישה לצרכים של המטופלים, עד לפני כמה שנים רופא המפחה שלי היה ד"ר מיכאל שרף מנהל ביה"ח סורוקה.
לאחר שמנהל המשמרת הד"ר חס מוחמד צרח עליי ואיים לקרוא למשטרה הבנתי שהדרך המעוותת שלו היא לעורר פרובוקציות על מנת להביך אותי כדי שאלך מה שמעלה את השאלה כמה כמוני עוד חוו את הצגת הפחד של הד"ר חס וברחו מבלי לזכות בטיפול הולם. בלית ברירה יצאתי וחיכיתי לקראיה נוספת והיא הגיעה כעבור 40 דקות לערך. 40 דקות של ייסורים וכאבי תופת. הפעם קיבלת אותי הד"ר עתמניה מוחמדרופא בחסד עליון, רגיש ואכפתי, הוא ניסה להרגיע אותי ולעצור את הבכי ואת תחושת העלבון ואף הביא לי נייר לנגב את הדמעות .המחשבה על הסובבים שלוטשים בי עיניים לא הניחה לי. מעליב! ד"ר עתמניה בדק אותי ולאחר הבדיקה הורה לי לבוא איתו לדלפק הקבלה על מנת לקבל מרשם והסבר על אופן הטיפול , תרבית וכו'. לקראת תום הטיפול ד"ר עתמניה אמר לי להמתין כי לאחר שירשום לי מרשם לאנטיביוטיקה הוא יביא לי כדור סידורל להרגיע את הכאב. ביקשתי מד"ר עתמניה שירשום לי גם את שמם של מנהל המשמרת הד"ר חס מוחמד ואת שמו של אח ביה"ח וויסאם , מנהל המשמרת הד"ר חס עמד לא רחוק ממני ובאופן מידי הוא הסתובב אליי בפנים זועפות ומאיימות והחל לצרוח עליי למשמע העוברים והשבים לצאת החוצה מביה"ח לפני שהוא קורא למשטרה רופאים שעמדו בסביבה פחדו להתערב,לשאול שאלות, להרגיע. אף אחד לא ניגש לשאול ולהבין. ד"ר חס מוחמד מעורר פרובוקציה נוספת וקורא לאבטחת ביה"ח ומבקש מהם לא לתת לי ללכת עד שהמשטרה תגיע ואף צורח בפניי כולם ואומר לי שאני עוד אצטער על היום שהגעתי למיון שלו. קחי הוא צורח לי וזורק פתק עם שמו על הדלפק מול ד"ר עתמניה לכי תתלונני. האח וואסים שעמד לידו מגחך ומוסיף בזלזול :"אל תדאגי אני אחתום לך את שמי על נייר עם החותמת שלי כמה שרק תרצי". ד"ר עתמניה כמו שאר הרופאים שעמדו לידינו השפילו מבט וסרבו להתייחס, אף אחד לא טרח להעמיד אותו במקומו. ראיתי את הפחד והמבטים של כולם , כולם שם מאוד מפוחדים. איזה ביזיון! ניסיתי להסביר לד"ר חס ולרופאים שעמדו ליד שאני לא שבעת רצון מהשירות , שהמצב הזה לא תקין ולא קביל אמרתי שזו זכותי המלאה לגשת ולהתלונן על זה. ד"ר חס מוחמד צרח עליי ואמר :"את מאיימת עליי??" ואני הייתי בשוק , אני לא מאיימת עלייך אמרתי , אני לא שבעת רצון ואני הולכת לדבר על זה אמרתי. בין כל הצרחות והאיומים של הד"ר חס מוחמד ניסיתי לומר לו שאין בנינו תקשורת ושלא יפנה אליי וככל שהתעלמתי מהצרחות והצעקות כך גדלו הפרובוקציות . אמרתי לו שד"ר עתמניה שמטפל בי ושכל הצסנה הזאת לא במקום אך זה סרב להתייחס ושוב צרחות וקריאה לאבטחת ביה"ח. בושה וחרפה לסגל הרפואי בביה"ח יוספטל באילת , פשוט בושה. כולם שם מאוד מפוחדים נוכח המשטר הדיקטטורי שמשליט שם הד"ר חס מוחמד, אפילו מטופלים שהיו שם בסביבה פחדו להתערב מהפחד שהד"ר חס מוחמד לא ינהג בהם כפי שנהג בי.
אני הייתי מזועזעת כואבת ומושפלת ,הדרך בה בחר הד"ר חס מוחמד להתנהל לא מקצועית, לא אנושית , לא רגישה לא לעניין ! במדינה מתוקנת במאה ה21 קיימים עוד אנשים מסוגו??. ד"ר חס מוחמד ניסה להשתיק אותי ,ניסה לבייש אותי כדי שארגיש אי נעימות כדי שאנשים יתקהלו, כדי שאובך ולבסוף אלך. הוא ממש הפחיד אותי .בזמן הזה שהוא מעורר פרובוקציה אחר פרובוקציה אני מנסה להסביר לו שהד"ר עתמניה טרם סיים ,טרם קיבלתי את כדור הסידורל ואת מכתב השחרור מביה"ח אך זה לא עניין אותו כלל הוא המשיך לצרוח ולבקש מאבטחת ביה"ח לא לתת לי לצאת מביה"ח עד שהמשטרה תגיע. כשראיתי את מאבטחי ביה"ח מגיע לכייווני כל כך פחדתי אני אזרח שומר חוק , זה לא פייר להתייחס אליי כמו אל פושעת כשכל חטאי היה להיות חולה. ד"ר חס מוחמד אדם לא סימפטי, עצבני, לא מקצועי, רשלני, אגרסיבי, ללא טיפת רגישות או אמפתיה. האם זה הרופא שהייתם רוצים לראות מטפל בילדכם??. מדאיג! על איזה אמנה חתם הד"ר חס כרופא כשנקרא לשורותיו של ביה"ח ?, אני עובדת כבר 7 שנים בבסיסי ח"א עובדת עם אנשים שהם מלח הארץ וזו הייתה התפיסה שלי גם לגבי הרופאים במדינתינו.לצערי נוכחתי לדעת אחרת. ד"ר חס דרך ארץ קדמה לתורה, אינני רופאה ואינני זקוקה לשבע שנות רפואה כדי ללמוד זאת.
בדרך חזרה לבסיס התקשרתי לקבלה של ביה"ח יוספטל כדי לברר את שמם של מנהל המשמרת ושל האח המוסמך שגיחך מול כולם, כששאלתי את פקידת הקבלה לשמם היא פתאום לחשה לי ובפחד אמרה שהיא איננה יודעת את שמם. זו הייתה הגושפנקה שלי על משטר הפחד שמשליט שם הד"ר חס מוחמד. כולם שם מאוד מפחדים ממנו. באיזה מבנה ארגוני כדוגמת ביה"ח לא תדע הפקידה הראשית את שמם של הסגל הרפואי עימו היא עובדת ביומיום?. כואב לי ועצוב עוד יותר שקיימים אנשים מסוגם של הד"ר חס מומחמד והאח וויסאם המנהלים את מחלקת מיון ביה"ח כראות עיניהם . אני מדברת מגרוני ומגרונם של החלשים כדי לנסות ולמנוע התנהלות משפילה ורשלנית שכזו מהאדם הבא שמגיע כ"כ חסר אונים למקום שאמור להיות התקווה שלו להיות בריא. תודה לאל שבריאותי תקינה ושאני נזקקת לרפואה לעיתים רחוקות אני אזרח כמו כל האזרחים במדינתינו, עושה את המוטל עליי כאזרחית במדינת ישראל אז כרופא במדינת ישראל עשה את המוטל עלייך. (חנית .א., נייד' 052-6578124/052-3920316 )
מייל - [email protected]
|
| עוגמת נפש |
סוג הנזק : |
| הנצלות וטיפול מקצועי של הממונים |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
