| בזבוז זמן |
נושא התלונה: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
| השיקמה בני ברק |
סניף חברה: |
תיאור הבעיה:
שלום לכולכם - מה קורה שמגיעים לסופר של רמי לוי בסניף השיקמה בסופי שבוע... קיראו והשכילו - בסוף יש תגובה ממשרדו של רמי לוי.
בקצרה - לפי תגובת משרדו של רמי לוי לעשות קניות בימיי שלישי של השבוע (ואני מוסיף אחרת תבזבזו המון זמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן)
======================================================
שלום מר רמי לוי (מאוד אשמח אם מכתב זה יעובר ישירות לאדון הנכבד)
שמי יובל פוריש ואני רוצה לשתף אותך בחווית הקניה שהיתה לי ביום חמישי ה-9 למאי בסניף ה"שיקמה
לפני שאגש לאירוע בתאריך זה אני רוצה לציין כי לפני מספר חודשים ביקרתי בסניף ולקח לי מספר דקות ארוכות למציאת מקום חניה ולאחר שעברתי שלב זה עברתי לשלב ב' והיותר מאתגר והוא....מציאת עגלה...אני לא אלאה אותך בכל הפרטים אבל זה היה לא פשוט ובמידה רבה מאוד מתסכל ,כאשר בסופו של דבר נכנעתי לצערי ועזבתי לסופר אחר (ששם היה עמוס אך לא היה בעיה למצוא חניה ועגלת קניות).
סיפרתי זאת לחבריי וציינתי שיותר כף דרכי לא תדרוך במקום זה אולם אלו ניסו לשכנע אותי כי לא פוסלים דבר על סמך מקרה בודד ויכול להיות שהיה כשל חד פעמי במקום, כמו כן מאחר ואתה מצטייר בחברה כאדם שמיטיב עם לקוחותיו הסכמתי לדברי חבריי המלומדים והחלטתי לנסות את מזלי בשנית וכך היה המקרה באותו יום חמישי אומלל ה-9 במאי.
הגעתי בשעה חמש לערך במטרה לקנות מצרכים עבור ארוחה משפחתית ליום הולדתה של ביתי שירה שחוגגת את יום הולדתה התשיעית. מגיע אני למקום האירוע בשמחה ורינה בלבי ולאחר שנכנסתי לחניון שמתי לב כי "רינה" לאיטה דועכת וכי השמחה מתחילה אט אט להיעלם ואך הופכת לסוג של עצבנות ומירמור אפס. בזוית עיני אני רואה חניה מתפנה אולם בתור מחכים כבר שתי מכוניות להחליפה, וכך במשך מספר דקות אני מסתובב עם רכבי סביב סביב בתקווה שאוכל למצוא את מקומי. בשלב מסוים החלטתי כדי להרגיע את עצמי שאדמיין כי אני משחק את משחק הכיסאות הידוע כאשר פה המטרה לתפוס מקום חניה (חייב לציין כי השיטה לא עבדה) . ואז משום מקום בעודי מחפש את "הדבר" האמתי ניגש אליי בחור בשנות השישים לחייו ובמין חצי צחוק ואומר "אהה מחפש חנייה ? בוא אחריי אני חונה לא רחוק". ואני השמח באדם נוסע אט אט אחר צעדיו האטיים של אותו בחור חביב ולא מסיר את עיניי אך לרגע שמא זה יחמוק לי מבין בליל כל המכוניות. בכל אותו דרך מספר של נהגים שואלים את אותו עלם נעים הליכות "אתה יוצא ?" אולם זה עונה לכול אותם מבקשי מקלט ומקום "לא, הבחור הזה איתי" ומצביע לעברי. באותו מסע הרגשתי את החיבור החזק שיש לי עם אותו עלם ואת המחויבות והנאמנות שהוא מפגין כלפיי - איזה אדם נפלא. לאחר סיום מסע זה הגעתי לאותה נחלה מובטחת שבה אותו בחור יוצא עם ריכבו ואני בעודי מחליף את מקומי עימו מנופף בידי לאות שלום ותודה. אני בשמחה חונה לי את מכוניתי וחלקים מ"רינה" חוזרים אלי אם כי הייתה לי צביטה קטנה בלב שכן סביר להניח כי את אותו אדם נפלא וחביב לא אראה לעולם - אבל אך מהר לקחתי את עצמי בידיים והופ ממכוניתי יצאתי מחוזק מאיי פעם ויודע ששום דבר לא יכול לי וכי חוזקי הוא עצום.
לאחר שלב זה הבנתי שכדי שאתקדם הלאה לעבר אותה ממלכה עצומה עליי למצוא עגלת קניות -לכאורה דבר של מה בכך. וכבוגר מספר רב של סופרים הלכתי לעבר כניסת הסופר שכן בדרך כלל שם נחות להן כל אותן עגלות הקניה - כך עשיתי והלכתי לעבר כניסת הסופר השיקמה שלך אדון רמי לוי אולם בהתקרבי לשם הבחנתי כי הרחבה יתומה מעגלות וחשבתי לעצמי "לא נורא, נתחיל בחיפוש ברחבות שקימות בחניון הרכבים" . וכך התחלתי בטיול ברחבת החניון בחיפוש ,והפעם באמת ,אחר ה"דבר האמתי". הטיול בוצע בצורה מאוד יסודית ואת החניון אני כבר מכיר מבפנים ומחבוץ. היאוש והמירמור תופס חלק לא קטן ממני ומנסה אני לדמיין שאני במחבואים עם העגלות כדי להפיג את הרגשתי הנוראית (ונכון רמי אתה צודק - גם פה אני חייב לציין שמשחק דמיון זה אינו כלל עוזר). ואז, בעודי מחפש את עגלת הזהב אני שומע קולו של בן אנוש מאחורי וזה אומר מילה אחת - "סליחה" - ומה חושב אני לתומי אתה שואל רמי ? אני מאוד רציתי להאמין שזה אותו בחור בן שישים שנתן לי את מקום החניה בה להציל אותי ומצא לי עגלה כדי לגאול אותי מייסוריי (אוקיי אז לא אותו בחור שכן זה כבר עזב אבל בטוח זה בנו או קרוב משפחה של אדם נפלא זה). הסטתי את ראשי אחורה כדי לומר לאותו בחור חדש שבשמחה אקבל את העגלה אבל מה שראיתי לא כל כך הסתדר לי שכן בחור זה נוהג במכונית וממשיך ואמר "סליחה, את יוצא מחניה ?" ואני משפיל את עיניי מטה ובקול עצבני עונה לו "מצטער אני את השלב בזה עברתי, אני נמצא בשלב ב' - חיפוש העגלה". בלבי ריחמתי על אותו בחור שכן הוא עוד לא ידוע מה מצפה לו בהמשך - אני רק קיוויתי שישפור עליו מזלו וימצא איזה איש טוב באמצע הדרך.
לאחר מספר דקות ארוכות ב"טיול החניון" החלטתי שהגיע הזמן לעשות מעשה ולכן בראותי אנשים שמרוקנים את מרכולתם מהעגלה לתוך תא המטען של המכונית - הגעתי אליהם וביקשתי את עגלתם לשייסיימו לפרוק את הסחורה - אולם בכל המקרים התשובות היו זהות כאשר כבר יש מישהו/מישהי ממתינים לעגלה הנכספת. זה היה מאוד מעניין לראות שברוב המקרים אותו ממתין היה עוזר לבעל המכונית לפרוק את הסחורה ואף מתנהל שיחה ביניהם - ממש קירוב לבבות.
רמי,אתה בטח חושב שפה וויתרתי - אז אתה טועה - הלכתי צעד אחד קדימה והתחכמתי וחיכיתי לרוכשים היקרים בצאתם מסופר השיקמה כדי להקדים את כולם ולבקש את עגלתם היקרה ואף אמרתי לעצמי שאני אהיה מוכן לתת שירות ולעזור בדחיפתה של העגולה לעבר המכונית. ביציאה עם העגלות מהסופר הבחנתי במשהו יוצא דופן שכן כל הקניינים הגדולים יוצאים זוגות זוגות - דבר שהיה מאוד יוצא דופן שכן מהניסיון שלי רוב הקניינים הגדולים יוצאים לטרף לבדם ומעט הם המקרים ששני בני הזוג יוצאים למסע נפלא זה יחדיו. כמו כן רוב הזוגות שיצאו היו גברים וכך הנחתי גם שסניף זה הוא מאוד ליברלי שזוגות חד מיניים עושים את קנייתם בו. אולם, לאחר מספר דקות הבנתי את פשר העניין ומדוע יוצאים האנשים זוגות זוגות - העניין הוא ש"מחפשי העגלות" ממתינים לקונים המאושרים בסיום הקניה כבר בקופה ומשם מלווים אותם למכונית כדי לקבל את העגלה.
רמי, אתה בטח חושב שפה אני וויתרתי ? ובכן אתה צודק - פה אמרתי לעצמי דיי יובל אתה כבר מתעלל בעצמך. יצאתי מהחניה ונסעתי לסופר-סל בפתח תקווה ושם ביצעתי את קניותיי בנקל ותאמין או לא העגלה הייתה בנמצא ללא בעיה ושלא נדבר על החניה.
דרך אגב כחלק מתסכוליי החלטתי להסריט את הסיטואציה ההזויה הזאת ולהראות לך למה אני מתכוון,.
אשמח לתגובה.
===================================================================
להלן התגובה אותה קיבלתי :
יובל שלום,
פנייתך בפייסבוק הועברה אלי ב-16 במאי.
ראשית צר לי מאוד על החוייה הלא נעימה שעברת בסניפנו ב-9 במאי.
אף כי לא ציינת באיזה סניף זה קרה (יש לנו 26), הבנתי שאם נסעת לחנות אחרת בפתח תקווה, מדובר על סניפנו ברמת-גן.
לעצם העניין, על פי הנחיות כיבוי אש קיים תקן לכמות אנשים המותרת לשהייה בו זמנית בחנות. מס' העגלות נגזר כמובן
מאותה כמות. אנו עומדים בתקן זה, שאם לא כן, קיימים קנסות שאין בכוונתנו להסתכן בהם.
ה-9 במאי חל ביום חמישי, סוף שבוע עמוס במיוחד, בשל קרבתו לחג השבועות. תוסיף לזה גם את ה"מלקטים"
של אתר האינטרנט לאיסוף פריטים להזמנת הלקוחות, היוצרים צפיפות נוספת.
כפי שציינת באותו סופרסל בפתח תקווה, נמצאה עגלה בנקל – אינני חולקת על כך. כמות הלקוחות של הסופרסל,
לא דומה, שלא לומר אינה מתקרבת, לכמות הלקוחות שלנו. אנו מברכים על כך מאוד ומקווים שכך יימשך. לא בכדי
הצרכנים עושים את בחירתם וקהל לקוחותינו נאמן לנו...
זו רק המלצה, (שאגב נתתי למספר לקוחות ובעייתם נפתרה). במידה וזה ניתן מבחינתך, לערוך קניותך, עד יום ג'.
אני מדגישה אינני מנסה "לנהל את חייך", זו רק עצה...
לסיום, אני מתנצלת על הטרטור הנוראי שעברת ובסוף התהליך לא הצלחת לערוך קניותיך אצלנו.
אשמח לעמוד לרשותך בכל עת, במייל זה. (הטלפון שלי מופיע מטה).
כל טוב,
ברכה שמעוני
מנהלת שירות לקוחות וקשרי קהילה
טלפון: 076-8888667 | פקס: 02-6339467
|
| בצע את הקניות רק בימי ג ברמי לוי |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
