| הנידון: מכתב תלונה על מנהלת סניף נטורפיל דיזנגוף סנטר ת"א (הדס) |
נושא התלונה: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
תיאור הבעיה:
טופלתי בנאטורפיל לפני שנים אחדות כמעט בכל הגוף ושילמתי פעמיים על כל הטיפולים (לפני פשיטת הרגל ולאחריה) סכומים מצטברים של אלפי שקלים. בעקבות צמיחה מחודשת באזורי הגוף החלטתי לחזור לסניף לייעוץ לשם טיפול חוזר. תיאמתי ב20.10.15 פגישה ליום שלמחרת בשבע בערב בסניף בדיזנגוף סנטר, ת"א. הגעתי בעשרה לשבע והמנהלת קיבלה אותי רק לקראת שבע וחצי. כשנכנסתי היא התעקשה שתיאמו לי בכלל ייעוץ לשבע ועשרים (זה לא נכון. תיאמתי לשבע ונסעתי במיוחד שעה בתחבורה ציבורית). הסברתי לה במה מדובר. הדבר הראשון שהיא אמרה לי, שאני לקוחה פרה-היסטורית ושהיא לא נתקלה בלקוחה כל כך ישָנָה. כשאמרתי לה שטופלתי בסך הכל לפני שנים אחדות, היא אמרה שהיא צינית. הסברתי לה שאני אחרי עשרה טיפולים בכל אזור ומבקשת לשלם על טיפולים בודדים, כולל באזורים קטנים (כמו חלק מהשוקיים, חלק מהיד, וכו') והיא אמרה לי בנחרצות שאין דבר כזה. היא סירבה בתוקף לתמחר לי אזורים חלקיים. לאחר מכן, בנימה של חמיצות וחוסר סבלנות מופגנת, היא נתנה לי מחיר גלובלי של מעל 900 ₪ על טיפול בודד לאזורים שונים בגוף, כשביקשתי לדעת כמה עולה כל אזור (אינני יכולה לשלם סכום כזה ועדיף היה לי במצב זה לשלם על אזור בודד או שניים) – היא סירבה לתת לי מחיר. אחר כך התרצתה אבל גם את זה היא נתנה לי באופן חלקי. הסברתי לה שקבעתי ייעוץ בסניף ונסעתי באוטובוס שעה כדי להיפגש גם עם רופאה, מאחר שאני צריכה להתייעץ על אזורים שונים בגוף וגם לעבור טסט. היא היתה חמוצת פנים וחסרת סבלנות ואמרה שהיא לא יודעת אם רופאה יכולה לפגוש אותי, וטסט לא אוכל לעבור היום בכל מקרה. בסופו של דבר לאחר שחיכיתי עד שאחת הרופאות תסיים טיפול, ביקשתי להיכנס לחדר הטיפולים לשיחה, אולם הדס המנהלת אמרה שהייעוץ אצל הרופאה מתבצע בחדר הייעוץ (במשרד) שלה. הדס הציעה שהיא תצא כדי שתהיה לי פרטיות עם הרופאה. הספקתי להראות לרופאה שני אזורים בגוף, ומאחר שהאור בחדר היה יחסית חלש, אי אפשר היה לראות באופן מעמיק במה מדובר, לאחר חמש דקות נשמעות דפיקות רמות בדלת – חשבתי שהדס רוצה להיכנס עם לקוח וביקשתי עוד כמה דקות עם הרופאה. יחד עם זאת, המנהלת לא הפסיקה לדפוק בחוזקה ובהיסטריה על הדלת, ומשנכנסה אמרה לרופאה ללכת. בקושי הספקתי להרים את המכנסיים המופשלות ולא הספקתי אפילו לרכוס את החזייה (!!!), כשחדר הייעוץ של המנהלת נמצא מול כל הלקוחות שממתינים לטיפול. אמרתי למנהלת הסניף שעדיין לא סיימתי לשוחח עם הרופאה ושיש עוד אזורים שאני צריכה להראות לה, ומנהלת הסניף ענתה לי בכעס – "לא היית איתה מספיק זמן בחדד?", לאחר מכן היא תקפה אותי מילולית אחוזת כעס – "למה נעלת את הדלת???" הסברתי לה שהרופאה נעלה את הדלת כדי לאפשר לי פרטיות. אח"כ היא תקפה אותי – "מה פתאום לא נתת לי להיכנס? זה חדר הייעוץ שלי!", הזכרתי לה שהיא זו שיצאה החוצה כדי לאפשר לי פרטיות עם הרופאה. "אין דבר כזה ייעוץ עם רופאה בלעדיי" היא המשיכה לתקוף. אחר כך היא הטיחה בי בהרמת קול "למה דיברת איתה על פיגמנטציה?" האמת היא שדיברתי עם הרופאה על סימני אפילציה (כנראה מנהלת הסניף לא שמעה היטב מאחורי הדלת), ואחר כך – "למה דיברת עם הרופאה בקול רם? למה כל הסניף שלי צריך לשמוע אותך מדברת?". ברגע זה כבר לא הייתי מסוגלת יותר ועמדתי מולה המומה (היא אפילו לא הציעה לי לשבת, אלא פשוט ביצעה בי לינץ' מילולי על ירי אוטומטי, כאילו אני פָקודה שלה בטירונות וחוטפת עכשיו שרשרת נזיפות, מי יודע בכלל על מה ולמה). שאלתי אותה – "תגידי, אין לי מושג מה יש לך נגדי, הרי לא עשיתי לך שום דבר רע, אבל נראה שאת ממש לא רוצה אותי כלקוחה של הסניף. את לא מפסיקה לתקוף אותי, את מדברת אליי בצורה מגעילה. מה עשיתי לך?" היא לא ענתה לי ופשוט לקחתי את התיק שלי ויצאתי מתוך ידיעה שאני לא חוזרת יותר לעולם לקן הקוקייה הזה. כשהייתי באוטובוס פשוט בכיתי מהעלבון. אני לא זוכרת שהתייחסו אליי אי פעם בצורה כל כך משפילה. ולחשוב על כך שעוד רציתי שגם אמא שלי תחזור לטיפולים (גם היא טופלה אצלם) וחברות שלי, אבל אני לא חוזרת יותר למקום הזה. אני רק מנסה לשחזר את צורת הדיבור הבוטה וההתנהגות המתנשאת והאנטגוניסטית של מנהלת הסניף כלפיי, שדומה כי עשתה הכל ורק שלא אחזור לסניף – ואני מתמלאת בתחושת קבס. אני לא חושבת שאדם כזה יכול לעבוד במתן שרות מול לקוחות, לא כל שכן לנהל סניף.
|
| עלבון עמוק |
סוג הנזק : |
| לסניף הזה אני בכל מקרה לא חוזרת. אני רוצה להגיע לסניף אחר באיזור המרכז, לפגישת ייעוץ נעימה עם יועצת שפויה בנפשה, להיפגש עם רופאה להתייעצות, לעבור טסט במקומות שונים בגוף ולקבל תימחור הוגן ולא חזירי למקומות שונים בגוף כלקוחה שכבר שילמה פעמיים לחברה!!! |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
