| יחס מחפיר ומתחת לכל ביקורת באשר לבקשת עזרה בהשגת מסמך חסר |
נושא התלונה: |
| יום ראשון 20 אוגוסט 2006 |
תאריך האירוע: |
| אזור חיפה |
אזור: |
| נווה-דויד, חיפה |
כתובת: |
| חיפה |
סניף חברה: |
תיאור הבעיה:
הנני נכה-צה"ל. עד לפני כחודש עבדתי במכון כושר וניהלתי אורח-חיים תקין יחסית, על אף קשיים ומאבקים לא מעטים עם המעבידה, שהיא גם בעלת מועדו-הכושר .
בשלב כלשהו, נאלצתי להתפטר ממקום העבודה, בשל החמרה במצבי הרפואי מזה זמן-מה. גם בעניין זה, אציין, כי זכיתי ליחס מזלזל, מעליב ופוגעני מצדי הממונה, אך זהו כבר בהחלט עניין להגשת תלונה נפרדת...
במקרה של החמרת מצב רפואי, ניתנת לי האפשרות לקבל מאגף השיקום של משרד-הביטחון תגמול כספי מיוחד, הקרוי-תגמול טיפול רפואי (תט"ר).
לאחר שאושרה בקשתי לתגמול ע"י הרופא המטפל בי, בתאריך ה-20/08/06 קיבלתי לידיי מכתב מאגף השיקום, ובו פורטו 3 מסמכים שעליי להגיש בכדי שהתשלום יאושר סופית וישולם לי. בשלב זה אציין, כי מדובר בתשלום חודשי רצוף של כמה אלפי ש"ח למחייה, כלומר סכום בהחלט לא מבוטל.
שניים מהמסמכים המצאתי ללא קושי. הבעייה היתה בהשגת מסמך, אותו הייתי צריך לבקש ממעבידתי לשעבר (אורך כתיבת המסמך הוא כשתי שורות). על אף הקושי הרב (פיזית ורגשית !) לפנות אליה, עשיתי זאת, אך לתדהמתי, נתקלתי בתגובות עויינות ופוגעניות קיצוניות ביותר, ללא כל סיבה מוצדקת !!!
לאחר שכל נסיונותיי (הנואשים כמעט) עלו בתוהו, פניתי סוף סוף לאגף השיקום לקבלת העזרה המיוחלת בהשגת המסמך הדרוש...
כיוון שלא ניתן כיום לדבר ישירות עם מחלקת השירותים הרפואיים באזור חיפה, כל שביכולתי לעשות הוא להשאיר הודעה במוקד השירות הארצי בת"א. כך עשיתי. עוד באותו היום חזרה אליי הגברת חנה וינשטיין, אחראית השירותים הרפואיים, ופרסתי בפניה את חוסר יכולתי המובהק להשיג המסמך החסר. למרות זאת, עמדה על שלה, כי ללא מסמך זה בקשתי לא תאושר ולא אוכל לקבל את התגמול כלל. אי -לכך קבעתי עימה פגישה אישית במשרדה, וזאת בכדי שאוכל לתאר את הבעייה באופן מעמיק יותר וגם לקבל את עזרתה בהשגת המסמך.
במהלך פגישתי עם הגברת וינשטיין, היא נאותה להתקשר בעצמה ולנסות לבקש את האישור החסר, ותוך כדי כך נתקלה גם היא עצמה בקושי להשיג את מעבידתי. לאחר נסיון נוסף שלי ליצירת קשר, שנתקל שוב באטימות-לב,ברע-לב וברשעות לשמם, חזרתי וביקשתי שוב מהגברת חנה וינשטיין את עזרתה.
בסיום הפגישה הצליחה הנ"ל ליצור קשר עם המעבידה וביקשה ממנה להעביר בפקס את האישור.
היום, ה-31/08/06, התקשרתי שוב למוקד השירות לוודא, שהמסמך המיוחל אכן הגיע בפקס. ושוב- לתדהמתי בפעם המי יודע-כמה, נאמר לי, כי לא הגיע כל מסמך !!!
השארתי הודעה ליצירת קשר עם הגברת וינשטיין. לאחר כשעתיים אכן חזרה אליי, וכל שהיה לה לומר לי, באופן חד-משמעי הוא ש"צריך להמשיך ללחוץ עליה" (על המעבידה). ניסיתי עד כמה שיכולתי להבהיר שוב את הבעייתיות בעניין, אך התחלתי להיענות בתגובות בלתי-אמפתיות ואטומות לחלוטין מצידה, בהן היא מטילה עליי בלבד את האחריות. וזאת על אף שטרחתי ונסעתי עם אבי באופן אישי בכדי להסביר את בעייתי.
גם נסיונותיה של אשתי באותה השיחה לפנות מעט אל הרגש והשכל-הישר של גב' וינשטיין נענו בתגובות קולניות ואטומות, ללא כל מוכנות לשמוע ולנסות אפילו לעזור במעט. הרי בסך הכל מדובר במעט רצון-טוב ומספר דקות בכדי לעזור לי לקבל את אשר מגיע לי, לא כאדם החש בטוב, אלא כאדם, שמצבו הרפואי אף החמיר !!!!!!
הגברת וינשטיין המשיכה כל העת לעמוד על שלה, שאין זה כלל תפקידה לעזור לי, ואני הוא היחיד עד כה, שלא הצלחתי להשיג טופס זה. בנוסף, גם אמרה לאשתי, כי "תעשה דבר מאוד מכוער" - תשלח הטפסים כמו שהם לאישור. הם, כמובן, לא יאושרו ויחזרו אליה חזרה. היא תשלח אלינו מכתב (לא ברור לי על איזה מכתב מדובר...), ואז אקבל את התגמול כעבור שלושה-ארבעה חודשים. לאחר משמע דברים אלה, המשיכה אשתי לנסות לשכנעה בכל זאת ליצור שוב קשר עם המעבידה. הדבר לא רק שלא צלח, היא גם זכתה לניתוק טלפון "עסיסי" !
בזאת תמה תלונתי . כמדומני, כי כל מילה נוספת מיותרת...
אכתוב רק עוד משפט סיום - אני מרגיש עצמי כה נבגד ונזנח ע"י אותו גוף עצמו, שאמור להגן עליי במקרים כגון אלה ולממש את זכויותיי, אותו גוף המגדיר עצמו בדף הפתיחה של האתר שלו ברשת : " אגף השיקום במשרד הביטחון מופקד על הטיפול בנכים ובמשפחות השכולות. האגף פיתח מערכת ענפה של שירותים, בנוסף לטיפול הרפואי המקצועי והמתקדם."
האומנם ??????????????
אינני בטוח, אם תוכלו לסייע בידי, אך הנחמה המועטה היא לפחות בכך, שניתנת לי הבמה להביא דברים כואבים ופוגעים אלה !
|
| עוגמת-נפש, תחושות עלבון, תסכול וחוסר-אונים משווע |
סוג הנזק : |
| יצירת קשר עם אגף השיקום במטרה לעזור לי בהשגת האישו |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
