| ניצול שוחרים ופגיעה בזכותם לתבוע את קצין התגמולים. |
נושא התלונה: |
| פז יניב |
שם/כינוי: |
| אזור תל אביב |
אזור: |
| רחוב הנריטה סולד 1 ת"א |
כתובת: |
| פקס 03-6918541 |
סניף חברה: |
תיאור הבעיה:
הנידון: ניצול שוחרים ופגיעה בזכותם לתבוע את קצין התגמולים.
1. על פי פקודת מטכ" ל סעיף 35.0817 סעיף 2(א ), שוחר בפנימיה צבאית, זכאי לתבוע את קצין התגמולים .
"שוחר שנחבל בתקופת לימודיו ועקב לימודיו, יהיה רשאי להגיש תביעה למחלקת השיקום, עפ" י חוק הנכים..."
כששוחר בא לממש את זכותו, ק "ת דוחה את התביעה מהטעמים:
(א). הפקודה נוקטת בתיבה: " רשאי" ולא " זכאי", מכאן כי הפקודות לא רואות עצמן מעניקות זכויות לשוחר אלא רק מרשות לו , לפנים משורת הדין להגיש תביעתו.
(ב). הפקודה מנוסחת בלשון " נחבל" ולא " חלה", מכאן שאין הפקודה מכסה שוחר במקרה של מחלה .
(ג). קצין התגמולים לא רואה בפקודת מטכ" ל הנ "ל, כהבטחה שלטונית שניתנה לשוחרים שעל המדינה לקיים.
(ד). יש לציין שעל פי מילון אבן שושן אין הבדל בין רשאי לזכאי , ראה ערך "רשאי" :
"רשאי יש לו רשות, זכאי, מתר לו..."
(ה). ראה פס" ד שבתי המשפט לא עושים הבחנה בין מחלה לחבלה.
א. ע. א 87\194 ע" מ 4:
"כי לא בהכרח מקובלת עלינו פרשנות ב" כ המשיב לס' 2(א ) לנספח 46 לפקודות מטכ "ל, לפיה המונח "חבלות" מבטל את האפשרות להסתמך על סעיף בהקשרו של המערער שבפנינו, מכיון שאצלו מדובר במחלה ולא בחבלה . פרשנות זו אינה מחויבת עפ" י הגיון הדברים..."
ב. פס "ד מחוזי ע" א 79\488 ע" מ 255:
"...עיננו הרואות, כי לא ניכרת כל כוונה להבחין בין נכות לנכות והין נכות מהלם קרב או לנכות מפגיעה פיזית, הכונה היתה להיטיב עם כלל הנכים ולמנוע פרשנות מצמצמת נוכח חקיקתם של חוקים אחרים".
ובהמשך:
"...ואין שום הגיון להבחין לגבי אחריותו מבחינת תוצאות הנכות בין בנכות שהיא "מחלה" לבין נכות שהיא "חבלה".
(ו). שוחר בפנימיה צבאית מקבל טיפול רפואי כולל אישפוז על חשבון משרד הביטחון (לא מבוטח דרך קופת חולים), כלומר משרד הביטחון רואה עצמו כאחראי מבחינה רפואית על השוחר ואף ממן טיפול זה .
(ז) יש לציין שעל פי חוק שרות הביטחון תשמ"ו 1986 פרק ב סעיף 10, אפילו אזרח שנפגע ע"י הצבא זכאי לוכר כנכה, לא כל שכן שוחר בפנימיה צבאית שכל מהותו מבחינת הצבא להכין אותו לשרות צבאי ועם כל מה שכרוך בכך כמו טרונות, קורס נגמשים, אימונים צבאייים וכו'.
"10 תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקת או מחיסון...
א. מיועד לשרות בטחון או יוצא צבא שאינו משרת שרות בטחון שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי פרק זה, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום כאילו היה בשעת הפגיעה בשרות ביטחון והפגיעה אירעה בתקופת שרותו ועקב שרותו. ואם לא שירות בטחון אחרי הפגיעה רואים אותו לענין חוק הנכים (תגמולים ושיקום) כאילו שוחרר מהשרות בזמן שבו נמצא לחוק זה בלתי כשר לשרות או הופטר ממנו: לענין סעיף זה "פגיעה מחלה, החמרת מחלה או חבלה".
2. א. שוחר בפנימיה צבאית בצריפין על סמך תקנות שירות הבטחון תש"י 1949 סעיף 10 עושה טירונות בבסיס טירונות ככול חייל , ועל סמך פקודת צבא-הגנה ישראל תש "ח 1948 סעיף3, נשבע אמונים למדינת ישראל, ועל סמך חוק שרות בטחון נוסח משולב תשמ"ו 1986 44(ג), נקבע לו פרופיל רפואי בלשכת הגיוס , וכן עושה קורס נגמשים שזה קורס יחודי ובלעדי לחיילי צה" ל.
ב. האם יתכן שחוק שרות הבטחון חל על השוחר רק לעניין החובות ולעניין הזכויות לא ?.
ג. אם לדעת משרד הביטחון שחוק שרות בטחון לא חל על שוחר , מדוע השוחר בהוראת משרד הביטחון עושה טרונות ונשבע אמונים למדינת ישראל , דבר שחייב בו רק "חייל " כהגדרתו בחוק ?.
ד. איך משרד הביטחון מאפשר לעצמו לברור סעיפים מתוך חשהב" ט כעולה על רוחו ומטיל אותם על השוחרים?.
ה. האם זה לא חוסר הגינות ניצול וחריגה מהחוק, להטיל על השוחר רק את הסעיפים המחיבים?.
ו. אם לדוגמא בזמן הטירונות או השהיה במחנה הצבאי בצריפין שבו היתה ממוקמת הפנימיה , היה נגרם מוות כתוצאה ממחלה לחייל
לשוחר מאותם התנאים והנסיבות.
יתכן והמדינה תעשה הבחנה בין דם לדם, במשפחת החייל תכיר, ואילו במשפחת השוחר לא?.
מודה על טיפולכם ותשובתכם בהקדם.
יניב פז 052-7623400 רחוב אדמונית 1\13
גני-אביב
לוד
[email protected]
|
| קבלת זכויות להכרה כנכה צה"ל. |
סוג הנזק : |
| קבלת זכויות לוכר כנכה צה"ל. |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
