| איבחון לקוי ועבודה לא מקצועית של רופא ילדים |
נושא התלונה: |
| יום שלישי 04 פברואר 2014 |
תאריך האירוע: |
| אזור השפלה |
אזור: |
| ארצי |
כתובת: |
| סניף נס ציונה |
סניף חברה: |
תיאור הבעיה:
הסיפור שלנו מתחיל ביום שני לפנות בוקר, עידן, תינוק בן שנתיים התעורר ב- 03:00 כאשר הוא מקיא מעט ליחה, במחשבה תמימה תיארנו לעצמנו שיכול להיות שהצטבר לו ליחה בלילה (למרות שחשוב לציין שלא היה מנוזל באופן חריג ולא השתעל) ולאחר מכן הוא רצה לחזור לישון.
בבוקר עידן קם קצת הפוך וישנוני, דבר שאינו רגיל לעידן – עידן מתעורר מאוד מהר וישר מצביע למשחקים שלו, חשבנו אם לשלוח אותו לגן אחר לאחר כמה דקות הקיא עוד קצת ליחה ואז הוא התאושש וביקש לאכול וכמובן החל לתקשר, אז שלחנו אותו לגן והתרענו בפני מיכל המטפלת בגן שהוא הקיא מעט ליחה והיה קצת הפוך וביקשתי לשים לב אליו.
בשעה 12:45 מיכל התקשרה אלינו ועדכנה שהוא נרדם אך פתאום הוא התעורר והוא צורח ולא ממש מוכן לישון, לא שאלנו יותר מידי שאלות ובעלי – אלעד נסע לקחת אותו מהגן.
בגן מיכל אמרה שהוא לא ממש שיחק וחיפש כל הזמן להניח את הראש ולנוח (כבר אז היה נשמע לי קצת מוזר כל ההתנהגות שלו).
לאחר שעידן ישן כ- 4 שעות (ישן לרוב שעתיים אולי שעתיים וחצי) עידן קם עם חום 39.2, ובאותו רגע אמרנו לעצמנו שההתנהגות נובעת מהחום... נתנו לו נורופן ורק לאחר כשעה וחצי הוא טיפה התאושש אך גם אז עדיין היה מעט עייף (כשלעידן יש חום והוא מקבל תרופה והיא מתחילה להשפיע הוא חוזר לעצמו כאילו הוא אינו חולה כלל).
הלילה עבר שקט יחסית ובבוקר עידן שוב קם עייף והפוך, בבדיקה, לעידן היה חום 38.3 (שכולנו יודעים שלא מדובר בחום גבוה) לקחנו אותו לסבתא שתשמור עליו ובמהלך הבוקר עידן תקשר אך עדיין עייף והפוך. הוא נרדם ב- 11:45 וישן עד 17:30!
באותו הרגע לאחר שהוא ישן כל כך הרבה החלטנו שזהו, אנחנו לא מניחים לעניין ומתקשרים להתייעץ עם אחיות בכללית (חשוב לציין שבגלל חוויות לא נעימות במרפאת כללית בנס ציונה החלטנו בעבר לעבור לרופא עצמאי ברחובות, הרופא לא עבד ביום שלישי והיה אמור לעבוד רק ברביעי בערב) התקשרנו למוקד כללית להתייעצות עם אחות, לאחר המתנה די ארוכה דיברתי עם אחות נחמדה (אינני זוכרת את שמה) פירטתי לה את כל התסמינים והיא אמרה בתגובה: אני רוצה שעידן יראה רופא היום דחוף! לטענתה אין סנכרון בין החום להתנהגות שלו והוא באמת ישן הרבה, אמרה לקחת אותו לרופא שישלול דלקת קרום המוח.
היא הפנתה אותנו למוקד לרפואה דחופה בחולון, הגענו לרופא שבדק אותו בדיקות די רגילות: אוזניים, גרון, ריאות.
תגובתו הייתה שבאמת העובדה שהוא כל הזמן מחפש לישון מדאיגה מעט אך בגלל שאין לו תסמינים אחרים הוא לא רואה צורך לשלוח למיון, אך כן ביקש לפנות למחרת לרופא המטפל ולבצע בדיקות (כמו בדיקת דם) ולהבין מדוע הוא ישנוני, הוא נתן הפנייה למיון ללילה במקרה ויהיה משהו חריג. כששאלתי אותו לגבי דלקת קרום המוח, אמר שלרוב דלקת קרום המוח מתאפיינת בחום גבוה וכאבים.
בלילה עידן קם ב- 05:00 לפנות בוקר וביקש בקבוק סימילאק כהרגלו, ולאחר כחמש דקות הקיא את כל הבקבוק וכמובן שרצה כבר לחזור לישון.
חשבנו לקחת אותו למיון אבל אמרנו שעוד שעתיים נפתחת המרפאה בנס ציונה וניקח אותו לשם במקום להכניס אותו למיון עם כל המחלות.
אני חייבת לעצור רגע, התחושה שלי בתור אימא לילד ראשון היא שאתה לא ממש רוצה להיות היסטרי בכל דבר שקורה לילד שלך, לפעמים לצערי התחושה הזאת סותרת את האינסטינקט שמשהו לא תקין. זאת הייתה טעות שלנו שלא לקחנו אותו למיון באותו רגע אך לשמחתי זה עוד היה בזמן ולא מאוחר מידי.
בבוקר בשעה 08:00 התקשרתי למרפאה והסברתי שהאחות הפנתה אותי לרופא דחוף, המזכירה קודם כל אמרה שאין לה רופא ויהיה לה רק ב- 10:40, הסברתי שאני זקוקה לרופא במיידית והיא שאלה למה (נראה לי תמוה שמזכירה שואלת למה העניין דחוף, הרי היא לא רופאה...) וכך גם הגבתי, אמרתי בתקיפות שאני לא מתכוונת להסביר לה את התסמינים של הילד שלי ואין לי בעיה להסביר אותם לרופא, כמובן שהיא המשיכה ואמרה שאין לה רופא, אמרתי לה תודה רבה והחלטתנו פשוט להגיע לשם.
כשהגענו למרפאה, הפלא ופלא היה שם רופא שקיבל אותנו באותו רגע (הרי לא היו אנשים שחיכו לרופא במרפאה, פרט ל- 2 אנשים שחיכו לאחות)
נכנסנו לרופא הבכיר במרפאה ד"ר יובל כהנא.
קודם כל כשנכנסנו לרופא הוא בדק מדוע אנחנו במרפאה, הרי עידן לא רשום שם, הסברתי שכשדיברנו עם האחות היא הפנתה אותנו דחוף לרופא, והתחלתי לספר את התסמינים, כמובן שהתסמין הראשון שאמרתי הוא שהילד שלי מחפש לישון כל הזמן וכשניסיתי להסביר את מהלך העניינים, ד"ר יובל כהנא כבר נתן לי מבט מזלזל ואמר: "טוב... נבדוק..."
הוא בדק את הבדיקות הרגילות: אוזניים גרון וריאות ואז הוא אמר: "אני באמת שלא רואה שום דבר חריג, לילד יש מחלת חום (מסתבר שזאת "מחלה" חדשה..) הוא עייף כי יש לו חום."
אני אמרתי לו: "אבל אין לו חום כזה גבוה שיהיה כל כך עייף ועברנו איתו כבר מחלות, אנחנו יודעים איך הילד מתנהג", וביקשתי ממנו אולי לעשות בדיקת דם על מנת שנוכל לוודא שלא חסר לו שום דבר שגורם לו להיות כל כך ישנוני, בעלי ביקש אולי לעשות בדיקות פנימיות, שוב חזרנו שזאת התנהגות חריגה ואנחנו מכירים את עידן.
הוא אמר בזלזול שאין שום בדיקות פנימיות והוא לא רואה שום צורך לדקור את הילד סתם כי הוא עייף כשאין שום תסמינים, הוא אמר שיכול להיות שלפני שבועיים שהיה לו שיעול הוא בכה כל הזמן ועכשיו הוא עייף.
לאחר שמעט התעקשנו על בדיקות כלשהן הוא הגיב בזלזול: "טוב, טוב אני רואה שאתם לחוצים וכדי להרגיע אתכם, אני אתן לכם הפנייה למיון."
שאלתי אותו: "אתה מעדיף לשלוח אותנו למיון מאשר לתת לנו לעשות בדיקת דם פשוטה כדי שנהיה רגועים?"
ושוב הוא אמר: "אין לילד כלום ואני לא רואה צורך לדקור אותו, הילד ערני, איזה ילד בן שנתיים פותח את הפה כשמבקשים ממנו כדי לבדוק את הגרון?!?!?"
הסברתי לו שלא אמרתי שהוא לא מתקשר ואני יודעת שאין לו שום תסמינים ברורים כמו שיעול או אוזניים, בגלל זה ההתנהגות הזאת נראית לי חריגה... באותו רגע הבנתי כבר שאין עם מי לדבר ויצאתי עם עידן מהחדר.
בעלי נשאר שם כדי לקבל את ההפניה ולפי הבנתי נוצר ויכוח בין שניהם שבו בעלי מאשים אותו שהוא מנפנף אותנו כי הוא לא רואה משהו ברור מאליו, אבל בגלל זה הגענו לרופא בגלל שאין משהו ברור מאליו, ד"ר יובל כהנא כתגובה אמר שהוא בכלל לא היה אמור לקבל אותנו והוא קיבל מיידית, אנחנו סתם לחוצים והוא רופא בכיר. בעלי אמר לו שהוא צריך להתבייש ושככה לא מתנהג רופא!
נסענו עם עידן לשניידר, כשהגענו לא היו המון אנשים בהמתנה ולכן נכנסנו די מהר (חשוב לציין שעידן כל הזמן הזה ישן על הכתף של בעלי) הנחנו את עידן על המיטה אצל האחות ועידן עדיין ישן ולא מתקשר (היום זה היה ממש חמור) האחות לקחה מדדים ופתחה לו וריד עבור הבדיקות ואם יש צורך באינפוזיה.
לאחר כרבע שעה רופאה בכירה באגף נכנסה וראתה את עידן, רק ממבט אחד ומכמה שאלות בודדות אמרה לאחות לעשות בדיקת דם בדחיפות וצילום חזה כי הילד ממש במצב לא תקין! בנוסף היא עשתה בדיקה גופנית על מנת לשלול דלקת קרום המוח, ראיתי שהיא לא ממש בטוחה אבל היא העדיפה קודם לעשות בדיקות סטנדרטיות לפני ביצוע הבדיקה הכואבת והטראומתית לילד.
לקחו לעידן דם ולאחר התנהלות של כשעה במיון, הרופאה חזרה ואמרה שעידן מיובש וצריך אינפוזיה דחוף!
עידן קיבל אינפוזיה רגילה כשלוש שעות ולאחר שנראה שעידן עדיין לא מתאושש ועדיין ישן כל הזמן החליטו לעשות אינפוזיה עם סוכרים ולאחר כשעה, עידן עדיין לא התאושש.
באותו רגע אנחנו כבר החוורנו... הילד שוכב וישן או לחלופין ער ואפאטי במשך 6-7 שעות למרות האינפוזיה (אתם בטח מתארים את הפחד שנוצר) הרופאה הביאה רופא נוסף ולאחר התייעצות עימו ובדיקה גופנית נוספת לדלקת קרום המוח, הוחלט שיש חשש לדלקת, הרופא טען שיש לו את כל התסמינים – ישנוניות, קצת חום, מקיא מעט, עיניים שקועות והתקשחות העורף וצריך לעשות את הבדיקה.
לאחר כשלוש שעות הכנות וביצוע הבדיקה (שאיבת נוזל מחוט השדרה) הגיעו התוצאות שמדובר בדלקת קרום המוח, בבדיקה של התאים עצמם (הבדיקה נקראת משטח ישיר) התגלה שמדובר בדלקת קרום המוח ויראלית, מבחינת הטיפול, ההתייחסות היא כמו לכל מחלת וירוס ללא אנטיביוטיקה, אך התסמינים היו חזקים שפשוט גרמו לגוף של עידן לקרוס... לכן, הוא לא ממש שתה ולא ממש אכל ובסופו של דבר היה מיובש.
לאחר שהייתה אבחנה, נרגענו, כי ידענו מה יש לו וידענו שהוא מטופל! בגלל שעידן לא התאושש לגמרי החליטו להשאיר אותו ללילה עם אינפוזיה סוכרים לכל הלילה כדי לראות שהוא מתאושש.
בבוקר חמישי עידן קם! התאושש! ביקש לשתות ומעט לאכול (אומנם לא הדבר הכי מזין- מילקי וקלמנטינה) אבל הוא התאושש!!! J
שוחררנו בשעות הבוקר המאוחרות הביתה, עידן תיקשר, עדיין היה עייף אבל שתה מעט, אכל מעט וככה המשכנו לסוף שבוע עד שהתיאבון חזר והילד חזר להיות עם אנרגיות עידן שאנחנו מכירים J
אני יודעת שהסיפור ארוך אבל אני חושבת שזה יותר מ-חשוב ליידע כל מי שאני יכולה בהתנהלות של רופא מסוג זה! כשיצאתי מד"ר כהנא יובל, הרגשתי כזאת חסרת אונים ומתוסכלת! הרי הוא המקצועי מבינינו, ואני רק אימא – אבל אני יודעת שמשהו לא תקין עם הילד שלי!
לא הייתה שום הקשבה, שום אמפתיה, רק זלזול וחוסר כבוד שמגיעה מעמדת כוחות – אני הרופא ואתם רק ההורים ההיסטרים!
מבחינת הרופא, לדעתי הוא סגר לעצמו את הפינה כי הוא נתן את ההפניה למיון, אבל הוא נתן לנו את ההפניה חד משמעית בגלל שהתעקשנו ולא בגלל שום דבר אחר!
לא ממש איכפת לי מה הרופא חושב אבל חשוב לי להגיד לכם את המשפט הידוע והמסקנה העיקרית שהגענו אליה מכל החוויה הזאת (אני בטוחה שחלקכם יודעים זאת כבר):
If it walks like a duck, and look like a duck, it's a duck!
אם האינסטינקט אומר שמשהו לא תקין- אז משהו לא תקין! אל תחששו מאיך שתיראו במיון, אל תחששו ממחלות שהילד עלול להידבק במיון או במרפאה... עדיף לקחת את הסיכון מאשר להישאר עם טעם מר כמו שהיה לנו ביום וחצי המסכנים האלה עד שהתייעצנו עם האחות.
אם לא היינו מתעקשים והיינו מקשיבים לתגובות ה"מקצועיות" של ד"ר כהנא יובל היינו הולכים עם עידן הביתה ומי יודע איך מצבו היה מידרדר, הרי מעבר למחלה עידן היה מיובש! ונדרש טיפול מיידי בהתייבשות.
|
| חשש לחיי אדם |
סוג הנזק : |
|
|
|
|
