| יחס מזלזל ופוגעני וסירוב לתת מידע |
נושא התלונה: |
| אזור חיפה |
אזור: |
תיאור הבעיה:
ב- 20/3/2012 הגעתי לדוקטור אורית ברדיצ'ב במרפאת לין בחיפה כמלווה של בתי.
במהלך הפגישה דוקטור ברדיצ'ב שאלה האם יש קרוב משפחה שסובל מבעיות בבלוטת התריס, ואני הזכרתי את אימי שהיא מטופלת של דוקטור ברדיצ'ב.
כתגובה, דוקטור ברדיצ'ב שאלה האם אכלתי את כל האוכל שיש לאימי בבית, והיא אף טרחה לפרט ולהסביר שאימי רזה כמו מקל ולכן נראה כאילו אכלתי לה את כל האוכל.
אמנם אני שוקלת יותר מאימי, אבל לדוקטור ברדיצ'ב לא הייתה שום זכות לפנות אלי בצורה כה פוגענית.
בתי ואני התעלמנו מההערה המעליבה, וניסינו להמשיך לפרוש את ההיסטוריה הרפואית של בתי. דוקטור ברדיצ'ב התבלבלה בפרטים ובתאריכים, והיא החלה לצעוק עלי ועל בתי להאשים אותנו שאנחנו מסתירות ממנה מידע, ומשנות את הפרטים כל הזמן והיא איננה יכולה לקבוע אבחנה.
לבתי וגם לי נראה שדוקטור ברדיצ'ב התכעסה שלא לצורך. ניסיתי לומר לה שיש לנו הרבה אינפורמציה להעביר ואנחנו מנסות לעשות זאת בשלבים ובאופן מסודר, ובתי אמרה, בנימוס וברוגע: גברת, אין צורך להתעצבן.
בשלב הזה דוקטור ברדיצ'ב החלה לצעוק על בתי. היא צעקה: את לא תקראי לי גברת! את לא תדברי אלי ככה! עוד פעם אחת תקראי לי גברת ואני אגרש אותך מהחדר!
בתי הדגישה כי היא לא התכוונה להעליב והיא מדברת במלוא הכבוד, אבל דוקטור ברדיצ'ב מיאנה להירגע.
אינני מבינה, האם המילה "גברת" היא מילת גנאי?
האם העובדה שבתי פנתה אל הדוקטור בתואר "גברת" ולא בתואר "דוקטור" מהווה עילה לגרש אותנו מהחדר?
לאחר הצעקות הללו בתי חשה מאוימת, וביקשה להמשיך את הטיפול אצל רופא אחר.
דוקטור ברדיצ'ב החלה לסכם את השתלשלות העניינים ובזמן שהיא כתבה בתי ואני המתנו בסבלנות ובשקט. בינתיים נכנסה לחדר רופאה אחרת.
דוקטור ברדיצ'ב ביקשה שנמתין בחוץ בזמן שהיא מעבירה לרופאה השנייה את התיק.
לאור ההתנהלות של דוקטור ברדיצ'ב במהלך פגישתנו לא סמכנו עליה כי תעביר את המידע בצורה אובייקטיבית. בתי אמרה לדוקטור ברדיצ'ב שאין צורך להעביר את התיק, והיא תפנה לרופא אחר בכוחות עצמה.
דוקטור ברדיצ'ב פנתה אלינו שוב, בנוכחות הרופאה הנוספת ואמרה שהיא יודעת בדיוק מהי המחלה ממנה בתי סובלת. כמובן שמיד ביקשתי לדעת מהי המחלה הנ"ל, אולם דוקטור ברדיצ'ב סירבה לומר במה מדובר וענתה לי במילים הללו: אני לא רוצה להגיד. היא כבר לא הפציינטית שלי ואני לא רוצה להגיד.
בתי ואני מזועזעות ומושפלות. התייחסנו לדוקטור ברדיצ'ב בנימוס, לא הרמנו את הקול גם כשהיא צעקה ופגעה בנו. ניסינו להסביר לה את המצב כמיטב יכולתנו.
לא הייתה לה שום הצדקה ללגלג עלינו, ולהתעלל ברגשותינו באופן כה אכזרי.
|
| עלבון |
סוג הנזק : |
| בתי ואני עומדות על כך שדוקטור ברדיצ'ב תעביר אלינו מיידית את כל המידע שיש ברשותה בנוגע למחלתה של בתי. כמו כן, אנחנו דורשות לקבל מכתב התנצלות. |
פתרון נדרש : |
|
|
|
|
