| הפקעת שחקני כדורעף צעירים מנבחרת ביה"ס מבואות עירון לפנימייה במכון וינגייטi |
נושא התלונה: |
| נויפלד עודד |
שם/כינוי: |
| אזור השרון |
אזור: |
תיאור הבעיה:
3 אוקטובר, 2006
לכבוד:
כבוד השר,
מר אופיר פינס.
מאת:
רכז מועדון הספורט הבית-ספרי "מבואות-עירון,
עודד נויפלד
הנידון: מדיניות מדינת ישראל בנושא הפקעת שחקנים צעירים ממועדוני הספורט אל פנימיות המצוינות.
א.נ.
מזה כ-3 שנים, אני מנהל מאבק מר מול רשויות הספורט הממונות על טיפוח הספורט הצעיר במדינת-ישראל, המיוצגות, במקרה זה, על-ידי משרד החינוך, מינהל הספורט, התאחדות-הספורט לבתיה"ס בישראל - ואיגוד הכדורעף בישראל.
המאבק, בשורה התחתונה, מתנהל על זכויותיהם של מועדוני-הספורט הבית-ספריים להגן על נכסיהם הספורטיביים מפני עריצותו של מנגנון הספורט במדינה, אשר בתחום הכדורעף, מאפשר לעצמו לנכס שחקנים צעירים, הגדלים ומטופחים במועדונים אלו בחריצות ובהתמדה, ולהעבירם לפנימיית המחוננים במכון ווינגייט, (תוך פיתוי ההורים בהבטחות מפתות כגון: קבלת ספורטאי מצטיין בצבא וכו'), ולבית הספר המגדל, המטפח, האוהב והמקווה, יש לומר, נותר רק לנעול את האורוות לאחר שהסוסים נמלטו.
הטיעונים בזכות קיומה של פנימיית מצוינות בישראל הם ארוכים וסבוכים, וקטונתי מלקבוע אם זהו צעד נכון, מבחינה מקצועית-ספורטיבית, האם להשקיע משאבים אדירים מכספי האיגודים שקופותיהם מדולדלות גם כך, במצוינות של מעטים. אני משאיר זאת למלומדים אחרים.
מאבקי אינו מתיימר לקבוע אם מבחינה מקצועית זוהי טעות אם-לאו.
מאבקי הוא נטו על העוול המחפיר הנעשה למועדוני בית-הספר בכדורעף הנאלצים לראות איך פירות-טיפוחיהם, אשר בהם הושקעו מאמצים כנים ואדירים על-ידי בתיה"ס הבודדים המסכימים להשקיע משאבים ראויים בטיפוח הספורט במסגרותיהם, סופגים יריקה מכוונת לפרצופם.
מועדון הספורט "מבואות-עירון" מטפח במסגרתו בעיקר את ענף הכדורעף.
בית-הספר ניצב בחזית טיפוח השחקנים הצעירים במדינה בתחום הכדורעף, כשאגודת-האם שלו היא הפועל המעפיל, אליה הוא שולח את שחקניו בהבשילם.
בשנים האחרונות, עבר ענף הכדורעף מהפך ארגוני חד, וכל פעילות הכדורעף הצעיר במדינה עברה לתחומי בתיה"ס, כשאיגוד הכדורעף מפנה משאבים גדולים לשם זאת להתאחדות ספורט לבתיה"ס הממונה על ארגון הפעילות הזאת.
לפני מספר שנים, הוקמה במכון ווינגייט פנימיית המצוינות, אשר החלה בגיוס מאסיבי של שחקנים צעירים לשורותיה.
בניגוד מחפיר לענפי-ספורט אחרים, כגון הג'ודו והשחייה המטופחים בפנימייה זו, בהם הספורטאי ממשיך להשתייך לאגודת-האם שטיפחה אותו, והוא ממשיך להתחרות בשורותיה מעת-לעת, הרי שבכדורעף חברו כל הגורמים המוזכרים בתחילת מכתב זה - ופעלו להפקעתו המוחלטת של הספורטאי הצעיר מאגודת הספורט שגילה אותו: המועדון הבית-ספרי.
וחשוב להבין: אין מדובר בחמדנות חומרית או תאוות-שליטה מצד מועדוני בתיה"ס, מדובר על העובדה כי ילד המטופח בגילאי חטה"ב עד כתה ט' מהווה תקווה אצל ביה"ס המטפח להישגים ספורטיביים במסגרת התיכון, המשחק בליגת-העל לבתיה"ס בכדורעף.
ביה"ס מבואות-עירון נלחם מזה כ-4 שנים בשטף של הזמנות המגיע לשחקניו המזמין אותם לפנימייה.
כרגע נמצאים בפנימייה זו 3 שחקנים ושחקניות שהופקעו באופן חד-צדדי ע"י רשויות הספורט במדינה, ולפחות ארבעה נוספים היו "על הכוונת", ורק התנגדות עזה שלי, מלווה באיומי פרישה ממסגרת ההתאחדות, מנעה מצב בו לא נוכל להופיע לתחרויות כלל. חיפוש המטבע מתחת לפנס, במקרה זה, זועק לשמיים.
מועדון הספורט "מבואות-עירון" הגיע בשבע השנים האחרונות לפחות לשלב חצי-הגמר של ליגת-העל. פעמיים זכה באליפות - ופעם נוספת הפסיד בגמר.
בשנתיים האחרונות, (כשחקניו המופקעים בפנימייה), הפסיד ביה"ס פעם אחת במשחק הגמר ופעם שנייה בחצי-הגמר.
השנה, תשס"ז, (עם שני בנים בפנימייה), הפכה נבחרתנו ממועמדת ודאית לאליפות, לעוד נבחרת בית-ספר המתמודדת על קיומה הספורטיבי.
בצורה כזאת אנחנו אמורים לטפח מצוינות בית-ספרית ספורטיבית, כחרוט על דגלה של התאחדות-הספורט לבתיה"ס בישראל, (שמנכ"ליה ומפקחיה מושכים בכתפיהם בצדקנות מול הטענות הרבות - ומסתתרים מאחורי תירוצים נבובים של אי-יכולת לשנות את השיטה, שיטה שהם כמובן המציאו).
איגוד הכדורעף בישראל אינו מתייחס כלל למצוקותיהם של בתי-הספר האמורים, (מבואות-עירון אינו לבדו בסירה זו, הכוללת עוד מספר בתי"ס המשקיעים בתחום הכדורעף), ואף מתייחס בזלזול מופגן לטענותיהם.
מכתבים קודמים ששלחתי לכלל הרכזים בתחום זה בכל רחבי הארץ זכו לתגובה אוהדת מאד מהשטח, אולם איגוד הכדורעף יצא ידי חובתו בזימון דיון יחיד בנידון אודות המשכיות הפנימייה במתכונת הקיימת, ופירותיו של אותו דיון היו המשך ההתנהלות הנוכחית, נקודה. (אפילו בלי יידוע של המועדונים הצעירים על ההחלטה).
לטעמו של איגוד הכדורעף בישראל, אליפות הכדורעף הישראלית לבוגרים, גברים ונשים, המושגת בעזרתם של המון שחקנים זרים ומתאזרחים, היא לגיטימית וראויה להערכה.
תשוקתו של בית-ספר המטפח מצוינות ספורטיבית - ואף משקיע בה שנים ארוכות של אהבה וממון - לפדיון ספורטיבי בדמות הישגים ואליפויות בית-ספריות, שהן, אגב, התמורה האולטימטיבית האפשרית מבחינה חווייתית לילד הגדל במסגרת זו - היא מגוחכת ועלובה בעיני איגוד-הכדורעף כנראה, וניתן להתעמר בה על-ידי עיקול הנכסים הספורטיביים, (נכסים המטופחים, אגב, בעשר אצבעות, בניגוד לכספי-הציבור המשמשים להבאת זרים ומתאזרחים בליגות הבוגרים).
(צא ובדוק בבקשה ממך, בכמה מהמועדונים המובילים כיום בישראל בכדורעף בוגרים יש מחלקת נוער פעילה והישגית: אליפויות הבוגרים מושגות בכסף, כסף שהוא גם תוצאה של עליבות בתחום מחלקת הנוער - וכסף ציבורי).
בשנתיים האחרונות נאלצתי לקרוא לחרם כולל על הפנימייה. ולא בגלל שיש לי משהו נגד ראשיה או מאמניה, וגם לא בגלל שיש לי השגות על רמתם המקצועית, כאמור, נהפוך-הוא, אני רוכש כבוד מקצועי לכל מאמן ראוי.
אולם לאיגוד הכדורעף ולהתאחדות הספורט לבתיה"ס בישראל - שאינם מעניקים לי את אותו כבוד מקצועי אותו אני מבקש להעניק להם, אני מתייחס בעוינות.
הם מזלזלים בי מבחינה מקצועית - ואינם מגנים על נכסיי הספורטיביים כפי שהם אמורים, אלא מתנכלים להם.
מאיגוד הכדורעף אין לי בכלל ציפיות: כרוב האיגודים הספורטיביים בישראל הוא נגוע בחוסר הבנה בסיסי ובחוסר-אכפתיות גורף בנושאי טיפוח הדור הצעיר, ומכיוון שהוא מורכב ברוב-רובו מעסקנים אפורים ומיושבי-ראש של אגודות בוגרים, (בלי, כמובן, ייצוג של רכזי מועדוני-הספורט הצעיר, שהם, כמובן, חסרי כבוד-מקצועי), הם דואגים לאינטרס הצר של אגודותיהם בלבד, ומה מעניין אותם אגודות בתיה"ס? בלאו-הכי, בהגיע השעה, קל יותר לשים ידיים על שחקן צעיר שהופקע כבר בגיל צעיר מהאגודה שיצרה אותו, רק צריך להוציא את הארנק.
התאחדות-הספורט לבתיה"ס בישראל, שלמנהליה ולרכזיה אני כן רוכש כבוד במישור האישי והמקצועי באופן כללי, חוטאת בתחום זה באופן בוטה, ומאפשרת לאיגוד הכדורעף להשליט את מרותו, את זילותו ואת כיעורו המקצועי כעננה עכורה החונקת כל חלקה רעננה בתחום הכדורעף הצעיר.
אני מצרף למכתב זה גם את המכתב ששלחתי, לפני כשנתיים, למרבית רכזי המועדונים הטובים בתחום הכדורעף במדינה, ואני שולח אליך את המכתב החדש הזה, (למרות ששלחתי את המכתב הקודם לשרת-החינוך הקודמת - ולא נעניתי עד היום).
אני בטוח שמתוקף קרבתך לנושא ואהבתך לספורט תדע לזהות את כאבנו האמיתי - ואת חוסר-האונים המוחלט בו אנו קיימים, כמועדוני ספורט בית-ספריים חיים ויוצרים, מול עריצותה של המערכת, עליה אתה מופקד, בין השאר.
אני גם בטוח שתמצא את הזמן להתייחס למכתב זה שנכתב מהלב.
אינני מבקש לחסל את הפנימייה, למרות שהזמן, כמקובל בתרבות "ההתמדה הספורטיבית" בישראל, כנראה יעשה את שלו בכל מקרה - ועסקני האיגוד יחמדו חזרה את הכסף המושקע בפנימייה.
כל שביקשתי הוא שהשחקנים המופקעים על-ידי המדינה יוכלו להמשיך ולהתמודד במסגרת תחרותית גם במסגרת המועדונים שגידלו אותם, במקביל לפעילותם בפנימיית המצוינות, דרישה שנפסלה על-הסף על-ידי כל הגורמים אותם הזכרתי במכתבי זה.
בתודה מראש על תשומת-הלב,
עודד נויפלד
רכז מועדון הספורט הבית-ספרי "מבואות עירון"
ד.נ. חפר 37845
פקס: 04-6372857
נייד: 054-5627506
דוא"ל [email protected]
העתקים:
- שרת החינוך
- ראשי איגוד הכדורעף
- ראשי התאחדות הספורט לבתיה"ס
- רכזים מועדונים בכירים בכדורעף
- ראשי הכדורעף בישראל
- אבי פיינגנבוים
- גילי לוסטיג
- דני אורן
- יורם כהן
- אברהם זוכמן
|
|
|
|
|
